בספר התניא רוכזו עצתיו של אדמו"ר הזקן בעבודת ה', שניתנו לחסידים בשנים תק"מ-תק"ן.
בתחילה, פורסם התניא בקונטרסים, כתב ידם של מעתיקים. וכשרבו טעויות הכתיב וכן כשנמצאו זיוף בתכנים, החליט רבנו בשנת תקנ"ו למסור את ספרו להדפסה - אולם לא לפני קבלת הסכמות, על יעילותו של הספר גם לדורות הבאים (שכמקובל בימים ההם, רק לחשיבות זו מדפיסים ספרים).
...
ההסכמות לספר התניא:
את מהות ספר התניא ביטאו נותני ההסכמות להדפסתו (שנים מזקני תלמידי המגיד ממזריטש): רבי זושא מאניפולי אמר, שעמו ילכו לקראת משיח צדקנו. ורבי יהודה לייב הכהן אמר שהוא תרופה לכל המגפות הרוחניות בעקבי משיחא.
הרבי מסביר שההבדל בין ההבעות הנ"ל הוא בכך:
לימוד חסידות כהכנה לתורה שילמד משיח צריך להיות כמה שיותר בשופי - שכן, ככל שנלמד יותר תניא, כך נהיה יותר מוכנים לגאולה.
אולם, כשאנו עוסקים בקירוב יהודים ובריפוי תחלואי הדור. הנה כאן צריך לתת את אור החסידות בנקודות מרוכזות - ככל תרופה שניתנת בחומר המרוכז בכדורים ובמינונים קטנים (כשהכמות הגדולה בבת אחת יכולה בעצם להזיק).
הרב יקותיאל גרין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.