שלום וברכה מורי ורבותי!
הרב אטיאס זכה להיות דיין בבית דינו של הגאון הגדול הרב ניסים קרליץ, זכר צדיק וקדוש לברכה.
ביום מן הימים הגיעה אשה לבית הדין וביקשה, כבעלת תשובה, לחתום יחד עם בעלה על כך שהסכם הממון ביניהם יכלול סעיף לגבי חינוך הילדים, ושם היא כתבה שהיא רוצה שבניה ילמדו אך ורק במקומות תורניים.
כמובן שהבעל שמח, יחד חתמו על הדברים והקימו בית לתפארת.
לאחר מספר שנים חזרה האשה לאחוריה ופרקה עול, ואז היא ביקשה מבית המשפט לאשר להוציא את הילדים מתלמודי התורה והמקומות התורניים, לבתי ספר ללא שמירת תורה ומצוות.
בית המשפט ניסה להבין מה קורה עם החתימה שהייתה בפני בית הדין, והאשה אמרה שלחצו עליה, כפו עליה והיא לא בדיוק התכוונה למה שהיא עשתה. לשם כך קראה השופטת לכבוד הדיין, הרב אטיאס, להעיד בפניה היאך התבצעה החתימה.
הרב אטיאס הגיע למקום והסביר עד כמה האשה עשתה זאת מיוזמתה ומרצונה החופשי, וחתימתה חתימה גם לאחר שפרקה עול.
פנתה השופטת לכבוד הרב ואמרה לו: "הלא אצלכם הולכים לפי הרוב, כמאמר הכתוב (שמות כג, ב) 'אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת'. אם כך, מדוע לא תיקח את האשה הזו, שרוב שנותיה לא חיה על פי התורה והמצוות, ונקבל את רצונה יותר מאשר אותן שנים בודדות בהן שמרה תורה ומצוות?".
שאל אותה הרב אטיאס: "באיזה גיל אצלכם מעניקים לבחור נשק כחייל צבא ההגנה לישראל?", אמרה לו האשה: "בגיל תשע עשרה". שאל אותה כבוד הרב: "ומדוע לא נלך אחר הרוב, שמונה עשרה שנה היה הילד קטין, וכעת בשנה אחת של בגרות, כבר יקבל נשק? אלא מה? הולכים לפי שעת ההחלטה. אם בשעת ההחלטה היית מיושב בדעתך וקבלת, ההחלטה הזו שרירה ויציבה ובלי כל קשר לעבר או לעתיד של חייך".
מורי ורבותי!
יש במילים הללו יסוד נפלא לכולנו!
כאשר אתה מקבל החלטה, לא משנה מה היה לפני, לא משנה מה יהיה אחרי. ההחלטה מתקבלת מהרגעים הטובים של החיים שלך, וברגעים הללו אתה מקבל החלטה שהיא נכונה לגבי העתיד שלך, וגם אם בעתיד קצת תרד או קצת תעלה, אתה יודע, ההחלטה הייתה נכונה ואחריה אני אעמוד באש ובמים.
וכך זוכים לעליה רוחנית וגשמית מתמדת.
ברכת הצלחה רבה לכולנו באחד מיסודות החיים,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.