ווארטים

 

אישה זקנה בת 95 הלכה למכון ללימוד שפות.  ביקשה מהם פרטים ללימוד צרפתית.  שאלה אותה אשת המכירות, למה לך ללמוד בגיל שלך שפה חדשה ועוד צרפתית?  ענתה הזקנה שהיא שמעה שבגן עדן התפריט במסעדות הוא בצרפתית.  והיא חייבת להבין מה היא מזמינה לאכול.  שואלת אותה האשה, ומה יקרה אם תגיעי לגיהנום???
ענתה הזקנה, פולנית אני יודעת מהבית

פולניה מספרת לחברה שלה - שלחתי את בעלי לקנות תפוחי אדמה ובדרך הביתה הוא נפטר.

שואלת החברה -  אז מה תעשי? - אורז.

מהגר יהודי עמד בניו-יורק סמוך לבנק מפורסם ומכר נקניקים.  ניגש אליו בן-עירו ושאל:
מה מצב עסקיך?
השיב בעל-הנקניקים:
ברוך-השם! כבר שמור לי כאן, בבנק, קצת כסף להרחבת-העסק.
אם-כך, – אמר לו בן-עירו, – עשה עמדי טובה והלווני עשרה דולרים.
חלילה! – סירב בעל-הנקניקים. – אסור לי.
מה פירוש אסור? – תמה בן-עירו.
הסביר לו בעל-הנקניקים:
הסכם יש ביני ובין הבנק, שלא נקפח זה את זה: הוא אסור במכירת-נקניקים, ואני אסור בעסקי-הלוואות.

תימני עם פיאות יושב ברכבת מול כורדי ומקלף תפוזים, את הקליפות שם בשקית.
הכורדי שואל:" איך זה שאתם התימנים נחשבים כולם לתלמידי חכמים..??"
עונה לו :" אתה רואה את הקליפות..אנחנו אןכלים אותן בערב ובלילה נכנסת לנו החוכמה..."
ביקש הכורדי לקנות את הקליפות...מכר לו ב-20 שקלים.  הכורדי התחיל לאכול את הקליפות...אחרי 10 דקות אומר לתימני...איזה דפוק אני..ב-20 שקלים הייתי קונה 4 קילו תפוזים עם הפרי והקליפה יחד...
אומר לו התימני :" אתה רואה..רק אכלת קצת קליפות, נכנס לך שכל..."