לאן נעלמה זעקת השבת?

כאשר אני עובר על השנים ובמיוחד במערכות ציבוריות, השבת תפס את אחד המקומות הראשונים. היו תקופות שזה היה הנושא הראשון, אבל במשך השנים צפו עוד נושאים ומטבע הדברים זה נדחק קצת אחורה, אבל תמיד היה מן הנושאים המרכזיים, וכל עסקן מתחיל ידע כי בלי מאבק על השבת אין לו מה לחפש בעולם החרדי

אבל משהו חמור מאוד קרה בכמה שנים האחרונות, מאז אותה הדלקה במירון שגרמה לחילולי שבת נוראים. הנושא הזה נדחק הצידה עד כדי שכמעט ולא נשמע עסקן כלשהו ובמיוחד לא חברי הכנסת שיעלו לסדר היום של הכנסת והממשלה את נושא השבת, עסוקים עם כל שטות, ייאבקו על כל פרוטה, אבל על השבת  כבר ויתרו מזמן זה לא עוד נושא שמעסיק את החרדים

קחו את ועדת הכספים של הכנסת, עמדה כל כך חזקה, זו יכולה לשתק את המדינה. אם משה גפני היה זועק את זעקת השבת ומזהיר כי לא יביא לאישור תקציבים למשרדים מחללי שבת, השרים היו חושבים אלף פעם לפני שהיו מתירים חילולי שבת. אבל לגפני מעניין הרבה יותר כספים מההסתדרות הציונית מאשר מאבק על השבת

היכן הם הרבנים הליטאים והחסידים, מדוע הם שותקים, איך זה שמועצות גדולי התורה לא תובעים מן החכי"ם דו"ח על פעילותם בענין השבת, ומה עשו לצמצם את חילולי השבת. גם הם נרדמו אי שם. אולי אינם רוצים לבזות את הרבי מבויאן ולכן הענין הזה זז הצידה

חיים שאולזון