שומעים שראש הישיבה, הרב לנדא קרא למי שהדביק את האדמו"ר מפיטסבורג 'רוצח בן עוולה'.
נו, נפסקה ההלכה לגבי מקרה זה.
עכשיו, כדרכם של בני תורה, הבה נעיין יחד בשאלה ההלכתית הבאה:
מה דינו של רב/אדמו"ר שציווה להולכים לאורו, שלא לשמור על התקנות של
הציונים/הגויים ולהתחזק בשמירת תומ"צ (או שבת, למי שגרס כך) ובזה די
להשתדלות.
מה הדין, אם המציאות משום מה אינה נשמעת לפסיקתו ובור כרה ויחפרהו ויפול בשחת פתאום???
מה הדין כשהוא עצמו הרוצח-בן-עוולה של עצמו???
האם ח"ו אם הוא עצמו חלה ונחלה, עד אשר השיב נשמתו לבוראה, האם דינו כמי שאיבד את חייו במזיד?
האם צריך לקבור אותו לצד גדר בית החיים?
בהיות שאתה האכסניה לאלפי אלופי ישראל, מעניין להעלות השאלה בפני קוראיך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.