תעלה ארוכה לעלה נידף תנחם על עפר ואפר (ליל יוה''כ)

דומני שלכל נשמה יהודית יש את הפיסקה בתפילת היום שעוטפת אותו ביום הקדוש.. ואותי העני מלווה הפיוט הזה (שנכתב בהשראת הפסוק ההטעון של סוף ספר איוב בו נחתמו תעצומות האדם מול בוראו) בעיצומו של היום הקדוש והנורא בו אנחנו עומדים לפני השם בברכיים כושלות וראשנו עלינו סחרחר מעצם המחשבה על מי שעומד וה לפני מי שהוא עומד לפניו.. ברציונל מפוקח שבמרחק מה משטף היום יום כל מה שאנחנו קרוצי חומר בשר ודם מאפיינים חווים ורוצים הוא בעצם כל כך נואל מופרך ונלעג.. אבל חי החיים אדון הכל רצה שנעמוד לפניו ביום זה עם הכנה מינימלית שתבטא שמץ מוכנות מצידנו שיכפר עלינו ויטהר אותנו מטינוף מעשינו ומחשבות לבבנו, רם הוא ושפל יראה וירפא לנו העלים הנידפים שיסודם וייעודם עפר ואפר.. ובהרימי עיני מהמחזור נשקף לי נוף אנושי של עלים נידפים לכל עבר זה לראש התורן וזה אל תחת רגלי אדם ובהמה זה יהיה למראה מקום בספרו של חכם שוחר דעת וזה יתכלה במקום שאיש לא חפץ לדמותו..  אבל ה מאין וה לאן האולטימטיביים שווים לכולם. קצת תיאטרון מסכות ואחריו כולנו נפשוט את התפאורה נלך הביתה לישון כולנו באותה מיטה.. האני והאתה, האנחנו וההם של מוצאי היום הקדוש הם כבר לא אלה שהיו לפניו.. ואתוודה לפניך אחי הקורא שחשבתי ביום הקדוש על כל אותם יהודים פורעי חוק האלוקים ומוסר האדם כלפי עצמם וכלפי זולתם בימי המגפה, והתחלתי להבין שהמצב הוא שלפתע ובבת אחת הוגש מחיר לנו כל השטויות ההזויות שהפכו לנורמות ודרך החיים החרדי כשטרי חוב  לפירעון מיידי. האיך נאמר לו ליהודי למד את המצב וחשוב עצמאית בשעה שמעולם לא לומד לחשוב לעצמו, או שב בבית בשעה שאין לו בית שיוכל לישב בו.. אצלנו משתדכים בין המשפוחעס ווי עס פאסט.. ומשיאים את רעכיל עם מעכיל ואת הבחור הזעציר עם הבתולה של חודש אלול, (כמובן רק בתנאי שהאדמו''ר מסכים על פי ההוקי-פוקי של נביאותו בשמות המשודכים) ואז הכל עומד בדרך כלל בציפיות המקובלות שהן קטנות עד חלחלה, כשהן נתמכות בתנאי החיים המקובלים שהאברך ממשיך לחיות בביסהמדריש עם חבריו של לפני נישואיו והוא הולך הביתה לישון ולעשות קידוש. אבל לשבת בבית עם האישה מעבר לכך רק מעטים מסוגלים ואת זה אפילו הרבה האלוהי לא מסוגל לדרוש.. ואז יצטרפו למשוואה העוני, גודל המשפחות ותנאי הדיור הרעים בדרך כלל.. ואם הרבה יצווה עליהם להצטופף לשבועיים בבתיהם מי יודע עם איזה מחשבות הם ישובו אל האדון הקדוש שהוא וצאצאיו חיים ברווחה בדירות ענק כראוי להם המיליונרים הכבדים.. אז בינתיים מתכחשים למגפה משתטים ועושים דווקא לחילונים כאשר תכלית הכל הוא לגלגל מעט הלאה את העסק שקיצו נגזר.. נו אם האדמו''רים היו חייבים להיות אנשים אינטליגנטיים מן היישוב או בנים למשפחות נורמטיביות אז אולי היה אפשר לצפות מהם לעת שכזאת לאמירות כנות שישקפו תחושת אחריות כלפי המסכנים התלויים בהם.. אבל הרי כולנו יודעים שזה בכלל לא המצב, ורחוק רחוק מכך. עבדכם לא בקיא בעתידות ועאכו''כ שלא בנושא מגפת הקורונה שאפילו המומחים לדבר עדיין לא יודעים את טבעו לאשורו. אבל פשיטא שכל מיני דברים ייתכנו בחודשים הבאים כולל כאלה שיהפכו עלינו סדרי בראשית ואנו ליה ועינינו ליה... 

יהודי פשוט