לכבוד הרב שאולזון שלום!!
אקדים ואומר שלעומת כל כתבי צפון קוריאה
החרדית, דווקא בבלוג שלך יש מקום לשפיות, לדרישת חיים בכבוד זה לצד זה,
ונגד עוולות ציבוריות, גם תקפת. קשות את השיטה שכל הבנים נהיים אדמור"ים
שזה מוזיל את ערך החסידות, וגם ציינת שיש כאלו שעשו זאת כדי שבניהם לא יצאו
מהדת, דווקא כאן מהלך של בחירת אחד בקהילה לא כמו גור סאטמאר או ויז'ניץ',
שהם קהילות גדולות, זה מהלך שגם יכול לשמור על הקהילה, וכן מה לעשות תמיד
יש אנשים שזה יציק להם, אצל גדולי החסידות ההנהגה עברה לבן לאו דווקא
הבכור, יש מקומות שלקחו נכד ולא אב, הרי אי אפשר לבטל דעת הציבור, שילך למי
שרוצה, ואם הציבור סומך על צוואה, אז לשנות אותה אחר כך זה פוגע קודם
בבחירת הציבור, אני לא יודע על הדברים הפנימיים אבל דווקא כאן זה החזרה
לשפיות ויעשה טוב לחסידות שהבנשקים ידעו שהם צריכים לעבוד קשה להיות
ראויים???
חתום = בעילום שמי
חיים שאולזון משיב:
אין זה סוד וגיליתי דעתי כמה פעמים שבקהילות קטנות אני בעד אדמו"ר אחד. אני גם בעד פיצול קהילות גדולות מפני שגם זה חסרון, אבל כל דבר שעושים חייב להיעשות בדרך מכובדת ועל כולם בדרך שלא תפגע בנוגעים בדבר. כאשר אדמו"ר מחליט כי הוא רוצה את הבן הזה או האחר שיבא במקומו עליו לעשות עבודת הכנה, להכין את הנפגעים נפשית לדאוג להם לפיצוי מתאים ובעיקר לנסח את ההודעה בצורה מכובדת ולעיתים אף בדרך שהבן האחר אומר כי אינו רוצה את האדמורו"ת וככה יוצא מן הענין מבלי שפגעו בו
כל אדמו"ר בעת כזו חייב להיות צמוד למומחים בנושאים אלה, וישנם כאלו, שיורו לו איך לעשות את הדבר מבלי שיפגע באף אחד וישיג גם את מטרתו
אם תשים לב במקומות אחרים היכן שמינו אדמו"ר אחד, מינו את הבן אחר לראש ישיבה ואחר לתפקיד של רב בעיר אחרת, ככה אפשר לעשות זאת. אבל שיטת תליית כל יתר הילדים בככר העיר לבזותם ולהשפילם, זה לא דרך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.