והיו עיניך רואות את מוריך - המשגיח ר' מאיר חדש - איך נראו גדולי הליטאים בדר הקודם?

אנחנו בערב שמחת תורה וזה הזמן לעסוק בנעשה בעולם התורה, קם דור חדש אשר לא ידע את יוסף ומאמין שפני גדולי הליטאים - גם חלק מן החסידים - נראה היה כפי שהם נראים היום, אז כאן המקום לשוב ולהזכיר, כי התחולל מהפך של ממש בעולם הליטאי, בעבר הם נראו בלי זקנים, עם בלוריות ענק, לבושים באופנה הכי יפה, מסתובבים עם בנות כמו במזרחי ודומיהם, ואף לא התביישו בישיבה להסתובב לעזרת נשים ולשיר אלה חמדה ליבי. המודד היה אם אתה יושב ולומד, ואם היית מתמיד יכולת לעבור על כל העבירות שבעולם

אף אחד לא יבין זאת בימינו, לא אשכח זאת לעולם, הדבר הזה השפיע עלי נורא בצעירותי, כאשר ראיתי איך בשבת ישב 'אברך' ולמד בהתמדה שאין לתאר, התווכח בלימוד כאשר סיגריה בפיו, זה כלל לא הפריע לו, עבורו הוא יושב ולומד הוא 'תלמיד חכם' ובכך הוא עושה את מה שמוטל עליו, המושגים של אז היו כאלו שבימינו מי שיעשה כך ייאלץ לצאת מחוץ למחנה

היו אלו שניים ששינו את פני העולם הליטאי והם החזון איש ורבה של בריסק, הם חוללו את המהפך, זה לקח שנים אחרי שהם כבר הלכו לעולמם שיבא השינוי, אבל לאט לאט קם דור חדש והוא השתנה, והיום הבעיה היא אחרת, שלא קם דור של גדולי אמת, היו כמה בודדים שהלכו לעולמם, שהיו מנהיגים גדולים, וגם הם התחנכו בצעירותם באותן מקומות שהיום איש לא היה מעיז לשלוח את הבן שלו לשם

מביא אני לכם כאן תמונה של איך שנראו המשגיחים באותן שנים, מדובר במי שמילדותו ידעו כי יהיה משגיח, הוא היה בעל מוסר גדול, ונהג כפי שנהגו כל גדולי הליטאים אז. אדהים רבים כאן שיתקשו להאמין כי רוב רובם של גדולי התורה הליטאים נשותיהם לא כיסו ראשם אפילו לא בפאה

לא רק במראיהם, גם במעשיהם, בידי שורה של פשקווילים שנכתבו אז על גדולי ראשי הישיבות ביניהם חברי מועצת גדולי התורה שהם מואשמים במעשים חמורים בתחומים שתראו כאשר אעלה דוגמאות מאותם פשקווילים, הם מלמדים מה חשבו בחורי הישיבה על ראש הישיבה ומה האמינו שהוא עושה אי שם ועם מי, ובל נשכח, מדובר במי שהיה חבר מועצת גדולי התורה מטעם הליטאים

כאן היה מקור המחלוקת בין החסידים לליטאים באותן שנים מה חשוב יותר, להשקיע בלימוד וכל היתר פחות חשוב, או להשקיע ביראת שמים והלימוד ממילא יבא. בנושא הזה נשפכו טונות של דיו, וכאשר אי"ה נעלה קצת היסטוריה נביא גם מן הטעם של אותם ויכוחים מעניינים שהיום נראים מאוד מוזרים

מה שמעניין, שהגדולים של אז שהיו גדולים באמת ונראו אחרת, ואילו בימינו הם נראים אחרת אבל רחוקים מלהיות גדולים באמת, הם אינם מגיעים לקרסולי קרסולם של אותם גדולים, הכרתי אותם מלפני עשרות שנים, ואין בכלל דמיון בין גדולי ימינו לגדולי אותו דור

מכאן לומדים, כי לא המראה החיצוני חשוב, אלא הגדלות הפנימית, אישיות האדם, מי שגדול באמת איך שהוא מתלבש הוא גדול, ומי שאינו גדול גם שמנה בגדים והמבורג ופראק לא יעשו ממנו גדול

חיים שאולזון