אני לא מצליח להבין את ההתנהלות של ההנהגה החרדית, מצד אחד הם חוששים לנשירה ובפרט האדמורים בראשות הבעלזר שהפחד האמיתי שלהם הוא א.להיות עם עצמם ב.שחסידיהם יגלו שאפשר להסתדר בחיים בלעדיהם, אבל נניח שהחשש הוא נשירה וכי ההתנהגות המזלזלת לא עלולה לגרום לנשירה כאשר בחור שלא עלינו יחלה או יאבד קרובי משפחה שימותו יעשה חושבים מה גרם לזה וינשור? וכמוהו עוד רבים שרואים את ההפקרות ויחליטו שהם לא רוצים להיות שייכים לציבור הזה? שיחשבו עצות איך להצטלם ולפרסם את עצמם בלי כל ההתקהליות וכך ישמרו על הציבור שלהם. ואני שואל את עצמי האם תפילות שנערכו בניגוד לרצון ה' יכלול לפעול? ואותו דבר בציבור הליטאי ומוסדות החינוך הרי הפחד האמיתי הוא שהורים יבטלו הוראות קבע ולכן הם הולכים ומוכרים למרן הגרח שהמדינה רוצה לסגור את החיידרים, אבל נניח שהם חוששים מביטול תורה אז בואו תשקיעו באפשרויות לקיים למידה מרחוק באמצעות טאבלטים (יש היום חברות שמשקיעות במוצרים מעולים ויעילים כשרים למהדרין) ושתצא הוראה מגדולי הדור שאסור לבטל הוק כדי שהמלמדים ימשיכו לקבל את שכרם ויסכימו להשאר בעבודתם, והמנהלים ישקיעו כסף במבצעים וקמפיינים שיעודדו את הילדים ללמוד, וגם כאן אני שואל האם תורה שנלמדת כאשר מזלזלים בחיים יכולה בכלל להגין ולהציל? כשיפנימו זאת נוכל בעזרת ה' לעבור את התקופה בשלום ולחזור בסיומה לתקופה יותר טובה כשנגלה כמה דברים שיכולים להראות אחרת בחיי היומיום
ולסיום מה שבטוח שבבחירות הקרובות הציבור כבר יצביע ברגליים ואז הם אולי יתחרטו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.