מאת דה-מרקר
פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בסוף אוגוסט כתב תביעה נגד "עמותת רפואה וישועה" של חסידי גור וחברת "M.C.A.M.R.C אחזקות 2014 בע"מ", שבמסגרתו ביקשה לחייב את השתיים להשיב לקופה הציבורית יותר מ-16 מיליון שקל בגין הפרת התחייבויות כלפי המדינה. בתביעה דורשת המדינה להשיב כספי ציבור שהעבירה לעמותה לשם הקמה והפעלה של מרכז למתן שירותי רפואה מיידיים באשדוד - מרכז שבנייתו לא הושלמה, וששטחו אף נמכר על ידי העמותה לחברה המסחרית.
על פי התביעה, העמותה לא קיימה את התחייבויותיה, לא השלימה את בניית המרכז הרפואי ולא הפעילה אותו – ולבסוף אף מכרה את המקרקעין ואת המבנה שהחלה להקים בו לנתבעת הנוספת – M.C.A.M.R.C - תמורת 57.15 מיליון שקל. זאת, ללא ידיעת משרד הבריאות, ותוך גריפת רווחים לכיסה שלא כדין. למרות מהלכי העמותה, היא ממשיכה להחזיק בכספי התמיכה, ומסרבת להשיבם לקופת המדינה.
בנוסף לדרישה להשבת הכסף, המדינה ביקשה מבית המשפט להטיל על הנכסים, הזכויות וכספי הנתבעות צווי עיקול זמניים, על מנת להבטיח את סכום התביעה, הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד. בית המשפט נעתר לבקשת הפרקליטות, והטיל במעמד צד אחד עיקולים זמניים על נכסי העמותה "רפואה וישועה" וחברת M.C.A.M.R.C., כדי להבטיח את סכום התביעה שעומד כאמור על 16 מיליון שקל. בבקשה להטלת עיקולים זמניים צוין כי הנתבעות "הפרו את התחייבויותיהן כלפי המדינה, ויצרו מצב בו מיליוני שקלים של כספי הציבור שניתנו לטובת אינטרס ציבורי מוצאים את עצמם בחשבונותיהם הפרטיים של המשיבות, במקום לשרת את האינטרסים הציבוריים לשמם נועדו".
תחילת הפרשה בשנת 2007, אז פורסמו מבחני תמיכה להקמת מרכז לשירותי רפואה מיידים באשדוד, במטרה לתת מענה זמני לצרכי התושבים עד להקמת בית חולים קבוע בעיר. במסגרת זו, התקשרה העמותה בהסכם תמיכה עם משרד הבריאות, וקיבלה סכום של 9.6 מיליון שקל, תוך שהיא מתחייבת להקים את המרכז הרפואי עד לסוף 2008, ולהפעילו במשך 10 שנים - או עד שיפתחו שעריו של בית חולים קבוע בעיר. העמותה, שאמנם החלה בהקמת המבנה של המרכז הרפואי, לא עמדה בהתחייבותה להשלימו ולהתחיל בהפעלתו במועד שנקבע, ואף לא בכל מועד אחר.
במהלך השנים שחלפו ממועד החתימה על הסכם התמיכה, העמותה המשיכה לטעון כי היא עושה מאמצים לעמוד בהתחייבויותיה, ומעת לעת ביקשה ארכות נוספות. בפועל, לא רק שהמבנה לא הושלם, העמותה אף הגדילה לעשות וב-2014 מכרה כאמור את המקרקעין ואת הנכס שהחלה להקים בו לידי צד שלישי, ללא ידיעת משרד הבריאות.
במסגרת הסכם המכר בין העמותה לחברה הרוכשת, התחייבה החברה הרוכשת להקים את המרכז הרפואי, בהתאם לתנאי ההסכם שנחתם בין המדינה לעמותה. אלא שגם החברה הרוכשת לא השלימה את בניית המרכז הרפואי, ובכך הפרה גם היא את ההתחייבות שקיבלה על עצמה.
ב-2017 פנתה המדינה לעמותה וביקשה את השבת כספי התמיכה. בתגובה, הגישה העמותה, באמצעות בא כוח, טיעונים בכתב לעניין הדרישה. העמותה לא התכחשה למחויבות שלה להשלמת הקמת המרכז הרפואי ולהפעלתו במשך 10 שנים, וטענה, בין היתר, כי היא מכרה את הנכס לצד שלישי על מנת שזה ישלים את המרכז ויפעילו כאמור בהתחייבות העמותה כלפי משרד הבריאות. אלא שבפועל, החברה הרוכשת מחזיקה היום בנכס שבו הושקעו 9.6 מיליון שקל מכספי הציבור, בניגוד לתקנות ולהסכם שמכוחם ובמסגרתם ניתנו הכספים מלכתחילה, ומבלי שניתנה למדינה עבורם כל תמורה.
במסגרת כתב התביעה, מבקשת המדינה כאמור מבית המשפט לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, להשיב או לפצות את המדינה בסכום מצטבר של 16.27 מיליון שקל. בכתב התביעה צוין כי "במכירת המקרקעין העמותה למעשה סתמה את הגולל על אפשרותה לקיים את התחייבויותיה בהסכם ההקמה, תוך שהיא גורפת, שלא כדין, הון עתק לכיסה. ואף על פי כן - בעזות מצח, העמותה ממשיכה להחזיק בכספי התמיכה וממאנת להשיבם לקופת המדינה".
את המדינה מייצגים בהליך עורכי הדין לאה הומינר פולק ולירון שי מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), בסיוע של עו"ד עדי רון מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.