(אגרת הקדש המשך פרק ד)
כשפנימיות הלב אינה בגילוי:
כמבואר לעיל, האהבה הפנימית נמשכת מניצוץ האלוקות מ"אור אין סוף" המלובש בכח החכמה אשר בנפש האלקית של כל יהודי.
וכאשר האדם אינו חש את האהבה הפנימית הזו לה'. עלינו לדעת, שניצוץ האלוקות שבקרבו נמצא בו תמיד, וכל הסיבה שאינו מרגישו נובעת מכך שהוא נמצא בתוכו "בבחינת גלות ושביה" (שאינו יכול לתפקד כפי שהיה רוצה).
הסיבה לגלות רוחנית זו, נובעת מהתנהגותו השלילית וכמאמר "גלו לבבל שכינה עימהם".
ומשמעות הדבר עבורנו: בשעה שהאדם משקיע את פנימיות לבו בלבושים הצואים של העולם הזה, אף שהמשיכה לתאוות העולם הזה באה מהנפש הבהמית. למעשה, הוא גורר עימו למקום זה גם את ניצוץ האלוקות שבנפשו, הנמצא כעת ב"בבל" (שבקרבו) באופן של גלות.
כדי לצאת מגלות רוחנית זו, עליו לבטל את הסיבה שהביאה אותה. דהיינו, הסרת הלבושים הצואים ממנו ומנפשו האלוקית - וכהוראת התורה באומרה "ומלתם את ערלת לבבכם" - שעל האדם למול ולהסיר את בחינת ה"ערלה" המכסה על הנקודה הפנימית שבלב (ואז כאמור היא תתגלה).
...
אהבה פנימית גבוהה יותר:
ישנה דרגה גבוהה יותר של אהבה פנימית, שהיא מ"עומקא דליבא מנקודה פנימית ממש".
אהבה פנימית זו, באופן כללי תהיה התגלותה בביאת המשיח, לאחר שיקוים הכתוב "ומל ה' אלקיך את לבבך".
אלא שגם כיום, ישנה האפשרות שבדרך מתנה מלמעלה, תתגלה אהבה זו באדם "לפי שעה בחיי שעה זו תפילה" - כאשר עם התגלותה, "כל ניצוץ פרטי מהשכינה שבנפש כל אחד מישראל, יוצא מהגלות והשביה" הרוחניים שבהם האדם שרוי.
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך.
בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.