דפים

יום שלישי, 30 ביוני 2020

תשובה מאהבה

קראתי ושמחתי במחמאה ונתתי אל ליבי את ביקורתו של ש''ב רומע''כ הרב שאולזאהן, החש לפעמים שחריפות דברי חורגת מגבולות הטעם המעודן. לזכותי אומר שמאז עמדי על דעתי נתתי ליבי לתבונת ההמון שאימצו רבותינו בשילהי ב''ק א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן חברך קרייך חמרא אוכפא לגביך מוש..וגו' כי יש בדבר מוסר חכמה להרבות השלום ומנוחת הנפש אין קץ. אבל להבטיח שאקבל ע''ע דיסציפלינות בכיוון זה לא אוכל. כי ת''ל אינני כותב בשביל הפרנסה, וגם נושא קידום מעמדי החברתי לא נמצא אצלי על הפרק, לא משום שזכיתי לשמץ ממידת ההשתוות, ובוודאי שלא. אלא שידעתי בנפשי שבנושא המקובלות החברתית איחרתי כבר בבחרותי את הרכבת, כי כבר אז הפרעתי במהות ובסגנון לכל מיני אנשים שהוציאו לי שם של משכיל וטריפה'נער-ביין או סתם עוף מוזר. ואם כן מה דוחף זקן בגילי לעשות את המאמץ ולכתוב? הוא במעורבותי הרגשית והכאב, הוי הכאב המעיק ולא מניח, כי עודני כרץ אחרי חלום ילדותי כנער חרדי בשופרון הקומוניסטית, לחמוק מהונגריה הטמאה לעולם החפשי ולמצוא בקהילת שומרי התורה עילית חברתית ומוסרית שאוכל לכבד ולאהוב.. והאמת המבישה שהיינו לתת תרבות אווילים המתגוללת בסחי של ניוון שבה וטופחת על פני ועבדכם כואב זועם וסוער לא פחות מכפי שהוא נקרא. וכאשר באמת כואב וכואב מאוד אז או נאלמים דום או שצווחים כמטורפים.. והשורה התחתונה היא: שלמרות כל האמור עבדכם מקבל בכל זאת את הדברים וכי ישוב וישקול את הנושא.
יהודי פשוט

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.