בפסק הדין כולם הוכו מברלנד דרך חשין ועד שובו בנים

דעתי על הרב ברלנד ידועה עשרות שנים, מכיר אני את היצור הזה, ומעולם לא הבנתי איך הוא משתדרג בתוך ציבור ולא קולטים כי הוא יצור משונה מאוד עם בעיות פסיכופתיות. מצד אחד מדובר בגאון עצום במי שיש לו ראש אדיר יודע המון וכריזמטי, אבל מאידך מתנהג כמו חולה שלא שולט על מעשיו, מי שלא מכיר אותו מסוגל להתרשם ממנו, ואותו דבר להיפך, כוחו בכך שהוא יכול להסביר כי האי שפיות היא עליונות, וכי מדובר בכח שמימי. רבים נופלים ברשתו, הפלא הכי גדול היה על ברסלב כאשר הוא הצטרף אליהם לאחר שעבר מקומות אחרים לפניהם, ולא קלטו כי הם מסתבכים, הם קירבו אותו ושמחו שהוא חלק מהם, וכאשר קלטו והבינו כי הסתבכו, כבר היה מאוחר מדי

הכל אפשר להאמין עליו, השאלה היא אחת ויסודית, האם הוא עושה מתוך צלילות הדעת, או שהוא מאבד את היכולת שלו לשלוט על מעשיו. מי שילמד את מה שמספרים עליו, גם אם אקבל שהכל אמת, מדובר באדם חולה, מפני שדברים כאלו יכול לעשות רק אדם חולה. אדם שפוי במעמדו יכול למעוד פה ושם, אבל בשיטתיות שכזו ובדרכים כאלו זה לא בא משפיות

כאשר ניגשו לדין תורה הנוכחי, הבטיחו הצד שנלחם בו כי יוכיחו שהוא עשה מעשים חמורים ואסורים שזה כולל איסורי אשת איש ועוד, ציפיתי שאם אכן הם אומרים אמת, ייצא פסק דין שיקבע כי כל הטענות נגדו אמיתיות. אבל מציאות היא, שכל הדברים הכל כך חמורים שאמרו עליו, לא מצאנו עליהם אפילו לא במילה אחת בפסק הדין, הם כותבים משהו כללי וזורקים את הדברים על תלמידיו שהם אלו אשר כתבו כי לצדיק מותר לעבור על איסורי תורה

שימו לב, הם כותבים בפסק דינם כי הדבר החמור ביותר שהם מצאו כשישבו בדין, שתלמידיו כתבו מה שכתבו. אשאל כאן כל בר דעת, מה חמור יותר, האיסורים שטענו שהרב ברלנד עבר עליהם או מה שתלמידיו כותבים כי זה מותר. ברור שאסור לכתוב כך, אבל אם מודדים חומרה, מעשיו של הרב ברלנד היו צריכים לזעוק מפסק הדין ואת זה לא מצאנו שם, הסתפקו בכמה שורות בלבד. הבטיחו לי מן הצד של הלוחמים בו כי ייצא פסק דין מנומק שיוכיח כי כל מה שטענו שעשה אכן אמת, ואת כל אלו לא מצאתי בפסק הדין אלא לא יותר משורות כלליות שלא מפרטות מה עשה

עוד דבר שזקוק לתשומת לב, הם לא כותבים את שמו, הם אמנם מציינים כי מדובר במנהיג שובו בנים, אבל את שמו אליעזר ברלנד לא מצאנו שם, הם ככל הנראה לא יכלו להחליט אם לכתוב עליו 'הרב' או לא והעדיפו להתחמק 

זה שצריך להתרחק ממנו לא צריך פסק דין, כל אדם שפוי מתרחק מייצור כזה, השאלה היא על אותם שלוחמים בו שהיו חבריו הטובים ביותר איך הם לא קלטו בשנים ההם עם מי יש להם עסק. על פי מה שטענו בבית הדין נגדו, ואם רק זה מה שכתבו בפסק הדין, מכת מתנגדי הרב ברלנד גדולה פי כמה, מפני שהם לא השיגו את העיקר שיוכלו להוכיח כי אלו המעשים שעשה, ואין פירוט כזה. ברלנד אם הוא כבר קרא את פסק הדין, מחייך

מי שחטפו בפסק הדין למרות שלכאורה לא היו צד בדין תורה הזה, הם תלמידיו של ברלנד משובו בנים, מי שכתבו כי לצדיק מותר לעבור על איסורי תורה, דברים חמורים מאוד ואסורים ואין צורך ברבנים שיכריעו, אלו דברים ברורים ופשוטים. עושה רושם כי הרבנים חיפשו קרבן על מי לזרוק את הענין ולהתחמק מלהכנס לפרטים בענין הרב ברלנד ולכן כתבו כך

האם פסק הדין הזה יזיק למישהו? האם השיגו משהו, האם תלמידיו יעזבו אותו? לא עושה רושם שכאן הם הצליחו, ההיפך, נראה כי הם יתארגנו ויתחזקו יותר וימשיכו להילחם למען רבם, ובמקום לפרקם בדרכים שאפשרי היה בהסברה נכונה ובדרכים אחרות לגמרי, פסק הדין הזה מחזק את שובו בנים כממשיכיו של ברלנד ולא תחת הנהגה חדשה, וחבל

להכריע בדין תורה ובמשפט מי המנצח, אתה בוחן מה תבע התובע ומה הוא קיבל, כאשר אני עובר על תביעת יום טוב חשין נגד הרב ברלנד, הוא לא קיבל עשירית ממה שטען נגדו, ומבחינה זו הוא המפסיד הגדול. 

חיים שאולזון