"ב' בחינות אהבות אלו":
באהבה שבבחינת "נפשי איויתיך" (כשהוא חש שהקב"ה הוא "נפשי" ומקור חיי). ובאהבה שהיא "כבן האוהב את אביו" (הנובעת מההכרה שהקב"ה הוא אבינו). הנה בכל אחת משתי האהבות הללו כלולה גם יראה.
נזכיר את המבואר בפרקים קודמים, שהאהבה והיראה הם כשני כנפים המעלים את עבודת האדם בתורה ובמצוות לעולמות העליונים. ומדברי רבנו כאן עולה, שגם היראה והאהבה שב"נפשי איויתיך" ו"והאהבה כבן" (אף שזו לא יראה עצמית, אלא הכלולה האהבה), הם כשתי כנפים (שונות ונפרדות) המעלים את התורה והמצוות למעלה.
...
"נקראות":
נקדים, שבחסידות מבואר, שכל שם שבתורה (של אדם, מקום או כל דבר שבעולם), מורה על מהותו.
ובהתאם מובן, מה שהמידות שבנפשי איויתיך" וב"אהבה כבן". פעמים נקראות בזהר בשם "דחילו ורחימו (יראה ואהבה) טבעיים", ופעמים בשם "רעותא דליבא" (רצון הלב). שכן, גם כאן, שינויי השמות אינם מקריים, אלא הם מבטאים את מהותם וכחם הפנימי השונה.
...
ההשגים בעבודה:
בשתי בחינות האהבה שלפנינו (ב"נפשי איויתיך" וב"אהבה כבן"), שמיסודן, הן "מסותרות בכל נפש בישראל בירושה מאבותינו". הנה:
א. אם על ידי התבוננותו, הוא מצליח לעורר את האהבה והיראה ולהביאם לידי גילוי רק "במוחו ומחשבתו לבד ותעלומות לבו", הם יחשבו כאהבה ויראה טבעיים - שאז מקומן הוא בעשר הספירות שבעולם היצירה, "ולשם הן מעלות עמהן את התורה והמצוות הבאות מחמתן ובסבתן".
ב. כאשר על ידי התבוננות עצומה מעומק הלב ובאופן קבוע "איך הוא חיינו ממש ואבינו האמיתי", הוא מצליח להוציא את האהבה והיראה מהעלם והסתר הלב ולהביאם "בהתגלות הלב". יקראו האהבה והיראה הללו "רעותא דלבא" - ולפנינו מדות שמקומם הוא בעשר הספירות שבעולם הבריאה, "ולשם הן מעלות עמהן את התורה והמצוות הבאות מחמתן".
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך.
*המעונינים לקבל את "היום בתניא" ישירות לוואטסאפ שלהם, יתקשרו אלי 0548094265
הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.