דפים

יום שישי, 31 בינואר 2020

"היום בתניא" שבת קדש ו שבט

"היום בתניא" שבת קדש ו שבט
(המשך וסיום פרק כ)
דבר ה' כחיות העולמות:
החיות הנמשכת מהקב"ה להוות את העולמות והנבראים ולהחיותם, מוגדרת כדיבורו יתברך, כנאמר "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם".
על ערכו של האור האלוקי הזה המתלבש בדיבורו יתברך, בהשואה ל"אור אין סוף" כפי שהוא בעצמותו יתברך. ניתן ללמוד (כנאמר ,"מבשרי אחזה אלוקה"), מערכו של הדבור באדם, כפי שהוא ביחס לכל הגורמים הנפשיים שמהם הוא נמשך:
א. הדיבור בפועל בהשואה לכח הדיבור שבנפש - הנה, מצד כח   הדיבור יכול האדם לדבר ללא כל הגבלה. כך שכל דיבור בפועל הוא "כלא חשיב", לגבי מקורו הבלתי גבולי שבכח הדיבור.
ב. הדבור בפועל לעומת המחשבה - בודאי שאינו תופס מקום.  שכן, כמות האותיות שביכולת הנפש לחשוב מרובה היא מכמות האותיות  שביכולתה לדבר. ויש לצין, שבכלל, איכות המחשבה נעלית מכח הדיבור.
ג. ובודאי, שאין הדיבור בפועל תופס מקום ו"כלא חשיב".
לגבי השכל והמידות, שבהם עדין כ"ב האותיות הקבועות בנפש, לא באות לידי גילוי.
נוסיף את המבואר  במקום אחר, שדיבור בפועל הוא רק הארה חיצונית מהנפש, כך שאינו פועל   חיסרון או שינוי, לא בכח הדיבור, ולא בכל הגורמים הנפשיים, שמהם  הוא נובע - כך זה בנפש האדם, וכך הוא גם בנמשל, בדבר ה' המהוה את העולמות: אין החיות הנמשכת לעולמות פועלת, שום חיסרון ושום שינוי בעצמות  "אור אין סוף", וכמובא לעיל  בתניא ש"אני ה' לא שניתי".
...
מהמוח ועד הלב:
לתוספת ביאור, אודות דבורו של ה' המהווה את העולמות. מפרט אדמו"ר הזקן, את השלבים שבהם עובר הרעיון המתבאר מהמוח ועד התגלותו בפה:
א.  הדבר מופיע בחכמתו  ובשכלו באופן כללי - נודע לו שהדבר טוב וכדאי להשיגו.
ב. לאחר שעלה הדבר במוחו, נופלת בליבו אהבה וחמדה לדבר - כשבשלב זה, ההתעוררות היא עדין  כללית.
ג. מהלב חוזר הרעיון אל המוח. אבל לא אל כחות השכל, כי אם אל המחשבה - שבה הוא מתכנן כיצד "להוציא את תאוותו מהכח אלה הפועל" ולהגשים את שאיפתו. זהו איפוא השלב, שבו נולדות ומתגלות האותיות כפי שהן מורגשות אצלנו.
ד.  מאותיות המחשבה נמשכות אותיות הדיבור (ושניהם אינם מקבלים את חיותם ישירות מהשכל, אלא רק לאחר התעוררות המידה בלב).
להרחבת הבאור נוסיף:
כמבואר בחסידות, כ"ב האותיות אינם נוצרים בחמשת מוצאות הפה. אלא,  מקורם הוא בעצם הנפש, שבו הם עדין נמצאים בהעלם, ובפה הם רק  באים  לידי גילוי (וכדוגמת החול הנמצא במים, שאינו ניכר לפני בישולם).
והנה, כדוגמת אותיות הדיבור שאינם מתהוים בפה, אלא הם נמשכים אליו מעצם הנפש.
הנה כך גם יש לראות את דבר ה' המחיה את העולמות. כחיות  הנמשכת מעצמות ה"אור אין  סוף" למטה, עד להתגלותה כדבר ה' המהווה והמחיה את העולמות והנבראים.
...
חבר נכבד:
מומלץ לשלב את "היום בתניא", בדברי התורה הנאמרים ליד שלחן השבת.
בברכה
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.