דפים

יום שישי, 31 בינואר 2020

מודעות וקנסות

מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

ערב שבת קודש פרשת בא תש"פ
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
להוציא את הטוב מכל דבר
מתקרבים אנו זאת הפעם השלישית בשנה אחת אל הבחירות, וזה מדהים איך הדורות מתקדמים וכמו שכל הטכנולוגיה אצה במהירות מסחררת, גם בענין הזה יש התקדמות מדהימה, בצעירותי ידענו כי אברך בן 30 יצא לו כ-3 פעמים בחירות בהם היתה לו אפשרות בחירה, כיום, בחורצ'יק בן 19 כבר עבר 3 מערכות בחירות בחייו שהיה בר בחירה.
ישנה אימרה ידועה: לפני הבחירות הקירות מדברים אל האזרח, אחרי הבחירות האזרח מדבר אל הקירות, (באידיש זה מצלצל טוב יותר: נאך די בחירות רעדט מען צום וואנט).
עד לפני עשור כוניתי בכתבי העת: 'מלך הפאשקווילים', כי הייתי נותן שרותי הדפסה והדבקה בירושלים וסביבותיה, וידוע אמרתו של הסאטמער רבי זי"ע שהקירות של ירושלים מזמן היו מתמוטטים אלמלא הדבק של המודעות שמחזיקים אותם.
אך לצד העבודה הזאת היתה 'אליה וקוץ בה', כי עיריית ירושלים היתה נותנת דוחו"ת וקנסות על כל מודעה שתפסו את המדביקים, כך שהצטברו אצלי עשרות אלפי דוחו"ת של העיריה, שבכל אחד מהם נקוב 420 ש"ח (בזמנו).
צברתי פעם אחת את כל הדוחו"ת והערמתי אותם לערימה אחת והצטלמתי ליד הערימה הזאת והיא היתה גבוהה יותר ממני. ניסיתי לפנות אל המשרד של 'ספר השיאים - גינס'  שינציחו את התמונה ויכריזו עלי כעל האיש שקיבל הכי הרבה דוחו"ת בחייו (מוערך בהרבה מעל 100 אלף) והם ענו לי שהם לא מנציחים דברים פליליים, נו שוין, אויך מיר פלילי, יה"ר שזה יהיה הדבר הכי פלילי שעשיתי בחיים.
תמיד נשאלתי איך אני שורד את זה מבחינה כלכלית, כי 100 אלף כפול 420 ש"ח זה 42 מליון ש"ח, ועד כמה שידוע לי אף אחד לא העריך אותי בעשירות כזאת (למעט מס הכנסה, כמובן) ובשעתו הייתי מתחמק מלענות, כדי שהעיריה לא תעלה על הטריקים שלי והחגיגה תיגמר, אבל כיום שכבר עברו יותר מעשר שנים וכבר חל חוק התיישנות אגלה בינתיים אחד מהסודות, וכדלהלן:
שעות רבות הייתי מבלה בבית המשפט העירותי בהמתנה לדיונים שלי ובאותם ימים הייתי משתדל להגיש בקשה לביהמ"ש לרכז את הדיונים על התיקים שלי בשבוע שבה פרשת השבוע היא ארוכה ביותר, כי בכל המתנה כזאת הייתי מספיק את כל הפרשה 2 מקרא ואחד תרגום (שאינו צורך ריכוז גבוה) ועוד נשאר לי עודף.
תוך כדי ההמתנה הייתי מטה אוזן לדיונים שלפניי והייתי מגלה רעיונות איך לייעל את המשפט ולחסוך בהוצאות, באחד הדיונים שמעתי את השופט מקריא פסק דין לבעל חנות מסויימת, שתלה מודעות פרסום של העסק שלו לאורך כל הגדר שמחוץ לחנותו, והשופט קיבל את טענת הנאשם כי זה נחשב כמו מודעה אחת גדולה שבנויה מהרבה חתיכות. פסק דין זה שימש לי תקדים שחסך לי מליוני שקלים. כי מאז, כל פעם שקיבלתי כמה וכמה דוחות על הדבקת קיר שלם או לוח שלם, תבעתי להתייחס לזה כמודעה אחת בלבד ותמיד זכיתי בעקבות אותו תקדים.
את הסוד הזה, לא רק שלא גיליתי לאף אחד, רק שעשיתי מזה הרבה כסף, למשל? אחרי כל מערכת בחירות פניתי למפלגות שהיו עמוסים בדוחו"ת וקנסות עקב המודעות בחירות שהדביקו והייתי מציע להם הסדר. יש לכם לדוגמא 5000 דוחות, שזה אומר כ-200 אלף שח קנס, בוא נגיד שהעו"ד שלכם יגיעו להסדר עם התביעה על 20 אחוז (זה היה הנוהל בערך), הוי אומר: 80 אלף ש"ח, אני בדקתי את הערימות של הדוחו"ת והבנתי כי זה מקסימום 50 נקודות הדבקה שבכל נקודה הודבקו 100 מודעות, שמבחינתי זה אומר 50 כפול 420 שווה כ-20 אלף ש"ח, ואחרי ההסדר של 20 אחוז זה בערך 4000 ש"ח. הייתי מציע למפלגה: תנו לי רק 25 אלף ש"ח ואני מעביר את התיקים על שמי בהליך חוקי (הצהרת נאשם) וכך הרווחתי מעל 20 אלף ש"ח ממפלגה אחת.
באותם ימים פירשתי פירוש חדש על דברי הגמ' 'דילטורא (מחלוקת) בין רשעים, הנאה להם והנאה לעולם', כי ככל שהיו יותר מפלגות היו לי יותר רווחים כי הלכתי לעשות הסדר כזה עם כל מפלגה ומפלגה, היחידים שריחמתי עליהם, היו הפקחים (אינספקטערס בלע"ז) שהיו שוברים את הידים בכתיבת אלפי הדוחו"ת.
היה מקרה אחד שבו נעצרתי ליום אחד בבית המעצר, ועל החויות המעניינות והמרתקות שעברתי באותו יום והלקחים שהפקתי מזה נכתוב בעזרת ה' בשבוע הבא, תחת הכותרת 'לראות את הטוב בכל דבר'.
שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.