אנחנו חיים בעולם גדול שהוא מלא בפרטים ובפרטי פרטים. והאדם הוא בריה קטנה ביותר, בדבר העצום שנקרא עולם.
וכך בתורתינו הקדושה, התורה רחבה וגדולה ועצומה, והאדם הוא יודע ומבין מעט מן המעט, וכבר אמר אחד מגדולי התנאים; לא הייתי אלא ככלב המלקק מן הים הגדול.
וכך ברבות הימים מחוסר הידיעה ומעומק ורוחב העולם, האדם מסגל לעצמו דברים אשר התרגל להם, והושרשו בטבעיו ובחייו, וחושב שזה העולם, ואין האדם יודע שיש עולם ענק שנמצא מעבר לעולמו.
ודבר זה נמשל לדג שנמצא בבריכה קטנה בתוך חוף הים, ואותו דג לא מבין ולא יודע שמעבר לחומה יש אוקינוס ענק, שאי אפשר לתאר ולשער את רוחבו ועומקו, ואת הדגים הרבים והסוגים המיוחדים שנמצאים בים הגדול.
כך האדם חי את חיו בבריכה קטנה שנולד בה. השכונה שגדל, החברים שהכיר, הדודים שביקר, וזה הגיזרה והחומה של חייו. אך יש אוקיינוס רחב ידים מסביב לחיים שמכיר.
ולכן עלינו ללמוד ולהבין ולדעת שיש אוקינוס ענק בתוך התורה, והרבנים האמיתיים הם מובילים את האדם לאוקיינוס בצורה בריאה וחכמה שלא ינזק, שלא יטבע ושלא יאבד, ושדגי טרף לא יזיקו לו.
וכשנתבונן על אבינו הזקן יעקב אבינו, חייו היו בנוים בתוך בית של תורה, בית של קדושה, בית של עולה תמימה להקב״ה.
ביתו של יצחק אבינו, הכל בבית הזה התנהל בצורה מאוד ברורה. אבא פרוש מהעולם הזה, רק הקב״ה מול עיניו, כל מהותו של יצחק, פחד יצחק, מידת הדין.
ובבית הזה האמא זו רבקה, אישה צדיקה שבאה מביתו של לבן ובתואל, אנשים רמאים, שקרנים, שכל תחכום ועורמה היא חלק מחייהם. ורבקה שחיה וגדלה על זה, שמרה מכל משמר ונזהרה בכל זהירות ששום דבר מהבלי העולם הזה לא יכנס לביתה. היא ידעה מה זה חיי השקר, ולא נתנה דריכת רגל לשום דבר רע, להכנס לביתה.
ושם גדל יעקב ועוד מוסיף על זה לימוד בדבקות, בבית מדרש של שם ועבר, בני נח. שידעו מה זה דורות של רשעים, דור המבול, דור ההפלגה, ידעו כמה זהירות צריך ללמד את התלמידים ובראשם את בנו של יצחק, את יעקב אבינו.
להמשך כנסו כאן:
והנה תפיסת עולמו של יעקב הייתה מאוד ברורה, יש שתי דרכים בעולם, יש שחור ולבן, תורה ומצות או רשעות ועבירות, עמל תורה ועבודת ה׳ או חיי הבל, חיי שקר.
כך היתה ראייתו והבנתו של יעקב אבינו.
אבל יעקב מגיע למקום הקדוש, הר המוריה, מקום שנעקד אביו, יצחק אבינו על גבי המזבח, מקום שהוא שער השמים ושם מתגלה ליעקב אבינו לימוד ויסוד חדש בחיים. שהחיים הם לא רק ישיבה בבית מדרש ולמוד תורה, אלא יש בחיים עוד דבר חשוב ביותר והוא לחיות את החיים, לאכול ולשתות ולישון, ולעשות כל דבר הגון וישר וכשר, אך לקשור אותו לשם יחוד קודשא בריך הוא.
מבין יעקב שיש סולם מוצב ארצה, שלוקחים דבר גשמי כשינה, שיעקב עד אותו היום לא ישן על מיטה, כי החזיק וחשב שזה עבירה, ומבין יעקב שאפשר לישון במיטה, ולייחד ולחשוב שהשינה על המיטה היא לכבוד הקב״ה, שיהיה לי כח לקום בבוקר, ערני וחזק וצלול וללמוד יותר תורה ולקיים יותר את דבר ה׳.
יעקב מגלה אוקיינוס חדש, אוקיינוס אחר, לא את העולם הקטן שזה רק לימוד ופרישות, אלא אפשר לישון לשם שמים, אפשר לאכול לשם שמים, אפשר לעשות הכל לשם שמיים. והאכילה והשינה היא מצוה ממש, אם קושרים אותה להקב״ה.
וזה דברי תורתנו הקדושה ״ויקץ יעקוב משנתו ויאמר, אכן יש ה׳ במקום הזה, ואנוכי לא ידעתי״,
עד עתה חשבתי שה׳ שורה רק בעסקי עניינים רוחניים, תורה, תפילה, קדושה ופרישות, ועתה אני רואה כי יש ה׳ גם במקום הזה, בשינה, גם כן יש מקום לה׳ ואנכי לא ידעתי זאת עד עכשיו.
וזה מה שאומר דוד המלך (תהילים קלב ג) ״אם אבא באהל ביתי, אם אעלה על ערש יצועי, אם אתן שנת לעיני, לעפעפי תנומה, עד אמצא מקום לה׳״.
דוד המלך, שהיה מלך גדול וחזק וכל יכול, מלמד אותנו שכל דבר בחיים אשר הוא עושה, כשינה לישון או כל ענין בחיים, הוא מחפש איפה הקב״ה בדבר הזה, איפה הלשם שמיים.
וכאשר יש את הקשר להקב״ה בכל מעשה שאדם עושה, המעשה הפרטי של האדם נהיה כמצופה ממש, גם משינה שישן האדם, נברא מלאך קדוש וגם מהאכילה שאוכל האדם נברא מלאך קדוש, אבל על האדם לקשור את הכל להקב״ה, וכאשר קושר את הכל להקב״ה כל חייו הופכים לשרשרת שלמה, כפתור ופרח, כפתור ופרח של מצות, מעשים טובים, מלאך ועוד מלאך ועוד וכן הלאה, במגוון רחב של מלאכים, מלאכי למוד התורה, מלאכי מצות, מלאכי דברים גשמים שקדש אותם להיות לשם שמים, ונהיים מלאכי אלוקים.
והנה למוד גדול וקדוש זה, ירד לעולם ונלמד לעולם, והשתרש בעולם מאבינו הזקן, יעקב אבינו, שהתנתק מבית אביו ויצא לגלות ולהתמודדות עם הרחוב, ושם ייסד ושם נגלה לעולם הדרך ש״בכל דרכיך דעהו״, בכל ענין גשמי שהאדם צריך, לישון, לאכול, לסחור במסחר, גם עם לבן הארמי שהכל אצלו היה שקר, גם שם אתה יכול לברוא מלאכים ממש ולעלות ולהתעלות ולהגיע למקומות קדושים וגבוהים.
והנה עלינו לחדד בנפשינו לימוד גדול, כי הרבה אנשים יוצאים לרחוב בצוק העיתים, מפחיתים בישיבה ומרבים בעבודה, וכך לאט לאט מרגישים ירידה רוחנית אצל אותם אנשים, וממש מרגישים שנאבדים נשמות קדושות מעם ישראל. וצריך לחזק ולחדד, שאחת מהסיבות המביאות למצב זה, היא ההרגשה של אותם אנשים שהם התרחקו מהתורה. ולכן יש ריחוק מהקב״ה כלפם. אך זו עצת היצר הרע, וחייב לדחות את היצר הרע הזה בכל כח, וללמוד מאבינו יעקב שהיה מחוייב לעזוב את הבית מדרש, ואת בית אביו, ושם במסחר עם לבן הארמי, שהכל היה שקר ומרמה, עמד ובנה את היסודות של עם ישראל, ושם ייסד לנו ולימד אותנו לדורות עולם, שלישון בלילה על מיטה עם כוונות שזה לשם שמים, זו מצוה שבוראת מלאך, ולאכול אם מכוונים שזה לשם שמים, שיהיה כח לעבודת ה׳, זו מצוה שבוראת מלאך, וכן כל מעשה ומעשה, גם שנראה חולין, זו מצוה שבוראת מלאך טוב בשמים.
והמלאכים האלו עומדים עם האדם והם בגדר ״כי מלאכיו יצווה לך לשמורך בכל דרכיך״.
חלק ב
עלינו לדעת, שככל שנבין ונדע ברור יותר את היסוד הגדול והחשוב הזה, יהיה לנו כלים גדולים להכין את נפשינו הכנה גמורה ושלמה, להעלות ולהתעלות גם בדברים שנראים לנו כחולין, וכמרחיקים אותנו מהקב״ה.
כי האדם צריך להכין את עצמו לקבלת האור והשפע והשכינה מהקב״ה. אדם שלא מכין את עצמו, השפע והברכה לא מגיעים אליו. ונמשול משל, אדם שרוצה שדבר יבוא אליו, צריך להכין מקום לאורח או לדבר המתחבר או הנוסף אליו. ואם אנו לא מבינים ולא עושים הכנה ממש, השכינה והברכה והקירבה להקב״ה לא באים ולא משפיעים על האדם.
ולכן ניקח הלימוד מהפרשה של יעקב אבינו, שסודות גדולים טמונים בה, לקדש החולין לקודש. ואף דברים שעד היום חשבנו שהם בעוכרינו, ומציקים ומורידים ומרחיקים אותנו מהקב״ה, נדע שהם ״סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה״ ואפשר לבנות מלאכים שיעלו מדברים של רשות להיות רוחניות ועליה עצומה.
יסוד זה הוא חשוב ביותר בדורנו היתום, שהבלבול וחוסר ההבנה וחוסר הידיעה גורמים לאבד עולמות. וככל שנבין ונדע יותר את אמיתות התורה ואת הדרך הנכונה שבה ישכון אור, יהיה לנו את הכלים להתמודד ולהלחם בפגעי הדור, אשר לרוב העולם אין כלים להתמודד בהם, ודבר זה משפיע על חינוך הילדים, ומביא את העולם לתסכול ודרדור וחוסר הבנה וחוסר ידיעה, ועבירה גוררת עבירה, וכך מאבדים עולם, על דברים קטנים שאבדנו את הידיעה עליהם.
והמצוה היא להביאם לכל בית ישראל, ולכל יהודי באשר הוא שם.
וזו עבודת הקודש של ״שובה ישראל״, להביא פנס לכל יהודי, ההנהגות, ההליכות, התורות, הם פנס לנו ולדורות הבאים, לדעת שיש אוקיינוס שלם, אחרי המחיצה והחומה שכל אדם חי בה, והאוקיינוס הזה חייב לדעת איך להיות בו ״מודה אני לפניך מלך חי וקיים״, על כל הטוב שנתת לי למרות הקשיים שיש, ועל כל הטוב שעטוף בכעין רע מהחולי שאני נלחם בו, דרך השפלות שעברתי, כשואה שאין הפה והדעת יכולים להבין, על כל היום יום, עם כל המורכבות והקושי, ״אך טוב וחסד״ הם דרכיך וכל נתיבותיך הם שלום.
עבדך בן אמתך,
יאשיהו יוסף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.