דפים

יום שני, 25 בנובמבר 2019

החיזוק היומי - הרב אליהו רבי

שלום וברכה מורי ורבותי!
וכמה התגובות הגיעו על הסרטון משבוע שעבר בו שוחחנו על כך שיש את הזכות הגדולה לכל אבא ולכל אמא לא סתם להעניש את הבן, אלא לגרום לו, כביכול, להעניש את עצמו, לגרום לו להרגיש בתוצאה של המעשה שלו.
והשאלות היו רבות, ושניים מתוכן היו: "האם באמת נצא לטיול בלי הילד?", והשאלה הנוספת הייתה: "באיזה גיל מתחילים להביא לילד להעניש את עצמו?".
התשובה על שתי השאלות האלה היא אחת!
כולנו הרי יודעים שישנם אנשים שלא מענישים לעולם כי אם עונשים כבדים מדי, אם כל המשפחה יוצאים ביחד לטיול שנתי ואחד מהימים לא מצטרף אליהם זה שווה למלחמת עולם, ילד לא יכול להישאר בבית כאשר כל המשפחה נמצאים יחד בטיול.
ילד לא יכול לראות את כל האחים שלו מלקקים ארטיק ולהסתכל עליהם ועיניו רואות וכלות. באותה מידה גם לכל גיל יש את העונשים שלו.
המחנך אמיתי בסופו של תהליך הוא האבא, המחנכת האמיתית היא האמא.
כמה הילד יכול לספוג? מה הרמה שלו יחסית לבני גילו ויחסית לכישרון שלו? רק אבא ואמא יכולים להחליט, אין מישהו שצריכים לשאול אותו, את הכללים כולנו יודעים, את הפרטים כל אחד לגופו של עניין.
עונש שילד לא יכול לשאת, לעולם לא מעניקים לו. עונש שילד לא מבין על מה הוא קיבל, לעולם לא מעניקים לו, ועונש שהילד לא רואה כתוצאה על מעשה שהוא עשה, גם לעולם לא מעניקים.
אנחנו אמורים לעבור את שלושת השלבים האלה, לפי הרמה של הילד, לפי ההבנה של הילד, ורק כך מבין הילד איך החטא ועונשו קשורים ושזורים זה בזה, איך העונש הוא תוצאה של החטא ולא משהו של פרץ אכזריות או עצבים של אבא ואמא על התנהגות שאיננה נאותה.
תמשיכו עם השאלות, נמשיך לענות, ויחד נבנה את הדרך המדהימה והמיוחדת של חינוך ילדי ישראל, חינוך דור העתיד.
ברוכים תהיו!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.