ד''ת לש''ק פרשת ראה ר''ח אלול ה' תשע''ט

מאת: יהודי פשוט

ברשות בעל האכסניא לתורה יקירנו הרב המשפיע הדגול כש''ת רבי חיים שאולזאהן שליט''א

ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום 

שמעתי מת''ח יקר שאמר: לא בכדי קוראים בספר דברים בימים המוליכים לחדש אלול וימי הרחמים והסליחות, כי כלום יש בידינו ספר מוסר נוקב יותר לעורר לבנו לעבודתו ית׳ מהנאמר בפרשיות אלה.. והנה פרשה דידן פותחת בראה שהיא בחינת והיו עיניך רואות את מוריך כמבואר בספר אור החיים שמרע''ה ע''ה אמר להם לישראל ראה בעיני השכל המתבונן את אשר אנכי שנתקיימו בי שלמות כל הקניינים המכשירים את הנבואה שהם הגבור חכם ועשיר. אלמדכם הכיצד תקבלו את הברכה והקללה למען תהיה לכם הברכה ברכה וגם הקללה תתהפך לכם לברכה, כאשר זו תגרום לכם שתשמעו תפתחו למוסר לבכם ותשובו, ולא היפוכו ח''ו שרוב הטובה והשלוה תגביה את לבבכם בבחינת ונושנתם והשחתם, כי טבע המצליח שהוא שלם עם עצמו וגאה בתבונת מעשיו ולא יתן על לב לבחון דרכיו ודעותיו שהטיבו לו ובכך ימאס במוסר בבחינת וישמן ישורון ויבעט וינבל צור ישועתו, ואז חלילה הנפילה מרום המעלה קשה בהרבה מעצם הצרה.. והנה מרע''ה אמר להם אנכי נתן לפניכם שבחינת הברכה והיפוכה הם בידכם כחומר ביד היוצר להטותכם לכאן או לכאן. בעוה''ז הכל תלוי בדעת ובכלי המקבל וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו.. ומאתו ית' לא תצא הרעה אלא שבהשחת מעשי המקבל תשנה ההשפעה טבעה לפי מצב כליו שיצר במעשיו , וברצות ה' דרכי איש על נקל יהפך לו המר למתוק והצרה לרווחה, כדברי הכתוב צרור המור דודי לי בחינת מיצר וממר לי שם תתלהט אהבתו בלבבי רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה. והנבונים ישכילו שבשום עניין אי אפשר לו לאדם לחיות את חיי נפשו באתמולו ולנצח במלחמת יומו, וכי כל התמורות הטובות ( ברוח כמו בגשם) יחולו בעצם 'היום הזה' בסגולתו ועיצומו של יום בבחינת נתן לפניכם היום מצוה אתכם היום היום הזה נהיית והיום אם בקולו תשמעו, ובהתחדש בכל יום מעשה בראשית הוא מביא עמו את רפואתם העלאתם ותיקונם של כל אלה הימים שקדמו לו בבחינת מקוה ישראל שנטבול בו ונכלל במי דעת האלקים בלא חציצה של החשבונות הרבים וניטהר בקדושתו העליונה. וכל זה כלול בדברי רבינו השפ''א וזה לשונו: ראה אנכי נותן כו' היום. פי' שהבחירה ביד האדם לבחור טוב או רע. ואמר אא"ז מו"ר ז"ל שע"ז מברכין הנותן לשכוי בינה כו'. ונראה פי' היום שיש בכל יום בחירה חדשה. כי אחר שחוטא האדם מסתלקת הבחירה מהאדם כמ"ש ז"ל הרשעים ברשות לבם. ומ"מ הקב"ה מחדש בכל יום מ"ב ונותן בחירה חדשה לאדם בכל יום שיוכל להיות טוב מחדש כמ"ש לא יכשל בה ביום שובו כו' ועוד אמר: ראה כו' היום. הוא בכל יום ויום כי הקב"ה מחדש בכל יום מ"ב וכשנתחדש הבריאה נמשך ברכה חדשה. ולכן בכל יום יש לבחור א' מהדרכים. וההתחדשות היא מתנה נתונה לבנ''י בברכת החדש הזה לכם, ובבחי' היום היא ההתחדשות אנכי נתן לפניכם כו' ומ הברכה והקללה נמסר בידכם.. ובמדרש אין מפסיקין בתוכחות ואל תקוץ ל"ת תוכחות קוצין קוצין כו'. דכתיב אנכי נותן כו' היום ברכה וקללה. פי' שבכל יום ניתן לבנ"י בחירה חדשה. א"כ לעולם ביד האדם להפוך הרע לטוב. ואין לדבר סוף. וז"ש אין מפסיקין קוצין קוצין כי אין אחרית וסוף להקללה. כמאמר שקר אין לו רגלים. כי בסוף מתהפך לטוב. והאמת כי אין הרע יורד משמים. אך לכל השפעה מוכרח להיות תערובת מטו"ר וכל שיש התחדשות ברכה נמשך ג"כ אחריו הקללה. וז"ש נותן לפניכם כו'. שהכל ביד האדם. וביאור הענין ואל תקוץ בתוכחתו. היא מדת השתוות. שמשבחין מאוד מדה זו. והיינו לקבל כל המאורעות בשוה כי אם אין האדם משתנה בפגעו בו מדה"ד אין לה קיום להקללה וחולפת ועוברת ממנו. אך ח"ו אם האדם מתפעל יותר מדאי. בזה נוסף קיום וחיזוק להרע. וז"ש אין מפסיקין שלא יפסיק מדביקות ובטחון שיש לו בהקב"ה אף שיעבור עליו מה שיעבור כנ"ל: ועוד אמר: בברכה כתי' אשר תשמעו ולהיפוך כ' אם. כי הטוב בבנ"י בעצם-והחטא במקרה. לכן בישראל מחשבה טובה מצרפין ולא לרעה. כי בכלל בוודאי שמעו וקיבלו בנ"י. לכן גם אם כי נפלו אח"כ מזה. יש להם בכל יום בחירה חדשה כמ"ש אנכי נותן לפניכם היום. אנכי מצד קבלת התורה נתחדש לבנ"י בכל יום אלה ב' הדרכים. וכך צריך להיות קבלת מלכות שמים בק"ש בכל יום היינו אשר תשמעו. ולכן אף שנמצא איזה חטא כי גם בצדיק כתי' אין צדיק כו' א"י טוב ולא יחטא. רק שהוא בדרך עראי: והנה מרע''ה כפל בדבר ואמר אשר אנכי מצוה אתכם היום, כלומר שבהיום ובכל יום יש בחינת מתן התורה וקבלתה מבחינת אנכי שמפי הגבורה נאמרה, מאי דהוה הוה ואנחנו נברך י-ה, ואנחנו החיים קיימים רק בהיום, אז נברכו נהללו ונשבחו מעתה ועד עולם, ועלתה בדעתי שבח מה טובו אהליך יעקב שאין פתחיהם מכוונים בפתח אהל איש לפתחי אהל רעהו, כן הדבר בפתחי לב האדם עצמו שלא היו מקבלי התורה מכוונים פתח יומם למבוכות קודמו ולא לדאגת מחרתו רק בבחינת תום חסד אהבת נעורים שחי את היום ביומו עם כל אשר לו ובו בבחינת זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו במחיהו ובהמוציא חמה ומאיר באור חדש את יומו. ואביא את נוראות דברי רביה''ק בעל הקדושת לוי ממולח טהור קדש אין להוסיף או לגרוע וזה לשונו: ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. ולכאורה יקשה למה נאמר ברכה וקללה יחד, ולא נאמר ברכה אם תשמעון וכו'. ולהבין זאת, נקדים לבאר כלל גדול בעבודת האדם, שלא יגבה לבו ולא יהיה נדמה בעיניו אשר הוא עובד ה' בעבודתו אשר עובד בתורה ומצות ואהבה ויראה, כי במה שיורגש בנפשו ועבודתו יפול הנופל חס ושלום מדרגה אחר מדרגה עד שיבוא לתאות גשמיות. אלא אדרבה לא יהיה נחשב עבודתו אצלו כלום ולא יהיה שום הרגשה בעבודתו ויהיה לבו חלל ונשבר בקרבו שעדיין לא התחיל לעבוד את ה' כלל, כי כאשר יתבונן היטב בגדולות הבורא ברוך הוא איך שהוא עיקרא ושרשא דכל עלמין וסובב וממלא כל עלמין ולית מחשבה תפיסא ביה כלל וכל העולמות ונשמות ומלאכים ושרפים ואופנים וחיות הקודש כולם בטילים לפניו וכאין וכאפס נגדו. וכמו שאומרים וכולם עושים באימה וכו' ואופנים וחיות הקודש, כו', אזי יתעורר להיות כלתה וגם נכספה נפשו להתלהב בעריבות מתיקות ידידות לחפוץ ולהשתוקק עבודת ה' בכל עת ולא יורגש אצלו עבודתו כלל וכל מה שיעמיק דעתו יותר בהתבוננות השגת גדולות הבורא ברוך הוא יותר יתלהב לבו לעבודת ה' ולא יהיה נחשב בעיניו כלום ולא יהיה שום הרגשה בעבודתו ויהיה לבו נשבר בקרבו על שהוא מרחוק מה' ולא התחיל לעבוד אותו כלל, כי לפי ערך גדולתו מה הוא ומה עבודתו. וזה שכתוב תקעו בחודש שופר, כי ידוע שהאדם העובד את ה' הוא מכונה בשם שופר מלשון שפרו מעשיכם. תקעו, הוא מלשון ותקע כף ירך יעקב רוצה לומר, שעבודה זה שמכונה בשם שופר שהוא תקועה תמיד בלבבכם יהיה חדש אצליכם כמו שעדיין לא התחלתם לעבוד את ה' כלל. וזהו שירו לה' שיר חדש  היינו שתשיר שיר חדש תמיד. כי נפלאות עשה, על ידי שתעמיק דעתך בגדולת הבורא ברוך הוא ותשיג איך שהוא מופלא ומכוסה רם ונשא שאין לכל העולמות ומלאכים נשמות שום השגה ותפיסה ביה כלל מזה תתלהב נפשו ולא יהיה נחשב אצלו עבודתו לכלום וישיר שיר חדש תמיד כאלו עדיין לא התחיל לעבוד את ה' כלל. וכמו שידוע מאמר (הבעש"ט) על פסוק הוא ינהגנו עלמות (שם מח, טו) על דרך משל, שמרגילין את הקטן לילך לאט לאט הנה כל מה שמתרחקין מן הקטן יותר הוא מרגיל את עצמו לילך, כמו כן על ידי מה שאנחנו משיגין שהבורא ברוך הוא הוא מופלא ומכוסה ולית מחשבה תפיסא ביה כלל מזה מרגילין לבוא לגשת לעבוד עבודת הקודש, כי על ידי השגת רוממות הבורא ברוך הוא לא נחשב בעינינו עבודתינו לכלום , כי לפי ערך רוממות גדולתו עדיין לא התחלנו לעבוד עבודתו כלל ועבודת כל יום הוא דביר חדש. וזהו שיר חדש, כי בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ע''כ לשון קדשו:  ועוד אמר בפרשה זו: וזהו פירוש מאמר חכמינו ז"ל  כל הדר בארץ דומה כמי שיש לו אלוה, היינו כל הדר בגשמיות אשר נדמה ונחשב בעיניו ליש ודבר שהוא עובד ה' דומה כמי שיש לו אלוה, רוצה לומר שהוא סובר שהוא עובד ה'. וכל הדר בחוץ לארץ, היינו חוץ לגשמיות ונבזה בעיניו ונמאס ואינו תופס מקום כלל ולא נחשב עבודתו בעיניו לכלום דומה כמי שאין לו אלוה, היינו שעדיין לא התחיל לעבוד את ה' כלל. וזהו פירוש הפסוק וקווי ה' יחליפו כח, היינו שמתחלפין תמיד שאינם עומדים בבחינה אחת, כי בכל יום עבודתם חדשה כנ"ל. לא ייעפו, לשון עוף דבר שעף למעלה, כלומר שלא נדמו בעיניהם שהם עובדי ה' ועולים במעלות המדרגות, רק אדרבה לא יגעו, רוצה לומר שנדמה בעיניהם שעדיין לא הגיעו לשום מדריגה איך לעבוד את הבורא ברוך הוא ולא התחילו כלל לעבוד אותו. וזהו תתחדש כנשר נעורייכי וכו' : ונחתום בדברי קדשו של רבינו בעל הנועם אלימלך שאמר: "וכי ירבה ממך הדרך", ר"ל אבל אם יהיה דרכי השם רב וגדול בעיניך, באומרך "כי לא תוכל שאתו" שבלתי אפשרי לעמוס עליך המשא הזאת, "כי ירחק ממך המקום אשר יבחר לשכן שמו שם", ר"ל שיהיה רחוק בעיניך שתוכל לפעול כנ"ל, שישכון השי"ת ב"ה בעולמו במלכותו, תדע הסיבה שהביאך לחשוב זאת הוא מחמת "כי יברכך ה'" בממונך ובכל טובך, "ונתת בכסף" ר"ל ולא נתת כל מחשבותיך רק בממונך, ואמר הכתוב זאת העצה "וצרת הכסף", דאיתא בגמרא "אין מחללין מעשר שני על אסימון אלא על כסף שיש בו צורה", וזהו "וצרת הכסף" שתעשה צורה קדושה על הכסף, "בידך" אשר ברשותך, "והלכת אל המקום כו'", ר"ל ותלך עם ממונך בדרכי השם, "אשר יבחר ה' בו, ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך", פירוש שתעשה עם ממונך דברים שהנפש מתאוה ולא הגוף העכור החומד ומתאוה לתענוגי והבלי עולם, אלא תרבה בצדקה כפי יכולתך, "וחטאך בצדקה פרוק", "בבקר ובצאן כו'", ר"ל רמז שתרבה בצדקה לכל, הן לפשוטי עם והן לצאן הוא צאן קדשים, "וביין ובשכר" רמז לת"ח, ע"ד שאמרו חז"ל "הרוצה לנסך יין ע"ג המזבח ימלא גרונם של ת"ח יין", "ובכל אשר תשאלך נפשך", ר"ל וכן בכל דבר תראה שלא יהא שום תאוה חיצונית רק מה שישאלך נפשך, אז "ואכלת לפני ה' כו'" תזכה לעשות מצוות ה' ככל הצדיקים כנ"ל. וק"ל.