אני
תופס כאן שתי ציפורים במכה אחת גם אסונות בבין הזמנים וגם שלטון בג"ץ [וגם
חיפוי על פדופילים והרשימה ארוכה] אני חושב שמי יודע אולי זו השליחות
שלמענה באת לעולם לנטרל את פולחן הגדוליאקעס הם מעולם לא עברו
בחינה אצל אף אחד מהי גדלותם בתורה הכל זה יחסי ציבור נטו זה לשון רש"י
מסכת סנהדרין דף לז עמוד א
ושלש שורות - כל אחת כמנין סנהדרי, עשרים ושלשה, שאם יחלקו העשרים ושלשה רובן מחייבין ומיעוט מזכין והטייה לרעה אין על פי אחד, וצריך להוסיף שנים שנים עד שבעים ואחד, הלכך צריך להושיב לפניהם ארבעים ושמנה להשלמת שבעים ואחד, ולאו אורח ארעא לעשות שורות לתלמידים של עשרים וארבע שתהא מרובה משל דיינין, ולא לעשות שורות קטנות, ולא שתים של עשרים ושלשה ואחד שנים תלמידים, הלכך עבדי שלש שורות.
וכל אחד מכיר את מקומו - לפי שבתחלה כסדר הושיבום, שורה ראשונה גדולה משל שניה, והיא גדולה מן השלישית, וגם בכל שורה ושורה הושיבום כסדר, הגדול בראש, שני למטה הימנו, וכן כולן זה למטה מזה, לפיכך צריך כל אחד להכיר מקומו.
הוצרכו לסמוך - כגון שמת אחד מן הדיינין, סומכין לו מהראשונים, שהם גדולים מכולן.
אחד מהשנייה בא לו לראשונה כו' - ולא שיביאו מן הקהל לראשונה, לפי שהגרוע מן התלמידים שבשורות גדול מגדול שבקהל.
ולא היה - אותו שנברר מן הקהל יושב במקומו של ראשון ראש בשורה שלישי, אלא במקום הראוי לו - בסוף השורה, וכן אותו שבא מן השלישי לשניה, וכן אותו שנסמך מן הראשונים לא היה יושב במקומו של ראשון אלא כולן בסוף השורות, וכל בני השורה נמשכין איש איש למעלה ממקומו וממלאין זה מקומו של זה, מפני שהקטן שבדיינים גדול מן הגדול שבתלמידי הראשונה, והקטן שבראשונה גדול מן הגדול שבשניה, הלכך כי ניידי כולהו ניידי, כשמת אחד מהן ומושיבין אחר חליפיו כולן צריכין לנוד איש איש ממקומו. כך היה פעם מינוי הנהגה לא ירושה ולא הכתרה בעיתונים חייבים להחזיר עטרה ליושנה וכמו שרוצים שתהיה בקורת על בג"ץ חייבים ביקורת על ההנהגה הגדוליאקיסטית שמתנהגת בשרירות ללא כל ביקורת וזה עבר כבר כל גבול
ושלש שורות - כל אחת כמנין סנהדרי, עשרים ושלשה, שאם יחלקו העשרים ושלשה רובן מחייבין ומיעוט מזכין והטייה לרעה אין על פי אחד, וצריך להוסיף שנים שנים עד שבעים ואחד, הלכך צריך להושיב לפניהם ארבעים ושמנה להשלמת שבעים ואחד, ולאו אורח ארעא לעשות שורות לתלמידים של עשרים וארבע שתהא מרובה משל דיינין, ולא לעשות שורות קטנות, ולא שתים של עשרים ושלשה ואחד שנים תלמידים, הלכך עבדי שלש שורות.
וכל אחד מכיר את מקומו - לפי שבתחלה כסדר הושיבום, שורה ראשונה גדולה משל שניה, והיא גדולה מן השלישית, וגם בכל שורה ושורה הושיבום כסדר, הגדול בראש, שני למטה הימנו, וכן כולן זה למטה מזה, לפיכך צריך כל אחד להכיר מקומו.
הוצרכו לסמוך - כגון שמת אחד מן הדיינין, סומכין לו מהראשונים, שהם גדולים מכולן.
אחד מהשנייה בא לו לראשונה כו' - ולא שיביאו מן הקהל לראשונה, לפי שהגרוע מן התלמידים שבשורות גדול מגדול שבקהל.
ולא היה - אותו שנברר מן הקהל יושב במקומו של ראשון ראש בשורה שלישי, אלא במקום הראוי לו - בסוף השורה, וכן אותו שבא מן השלישי לשניה, וכן אותו שנסמך מן הראשונים לא היה יושב במקומו של ראשון אלא כולן בסוף השורות, וכל בני השורה נמשכין איש איש למעלה ממקומו וממלאין זה מקומו של זה, מפני שהקטן שבדיינים גדול מן הגדול שבתלמידי הראשונה, והקטן שבראשונה גדול מן הגדול שבשניה, הלכך כי ניידי כולהו ניידי, כשמת אחד מהן ומושיבין אחר חליפיו כולן צריכין לנוד איש איש ממקומו. כך היה פעם מינוי הנהגה לא ירושה ולא הכתרה בעיתונים חייבים להחזיר עטרה ליושנה וכמו שרוצים שתהיה בקורת על בג"ץ חייבים ביקורת על ההנהגה הגדוליאקיסטית שמתנהגת בשרירות ללא כל ביקורת וזה עבר כבר כל גבול
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.