הדבקות שבכונה לעומת הדבקות בעצם המצוה:
את מעלת הדבקות בה' שעם הכונה, יש לראות בכך שגם היא רצון ה', כרצונו יתברך בקיומה המעשי של המצוה. ולולי זאת, מצד עבודת האדם עצמו, למרות שהוא משקיע בה את כל שכלו ומחשבתו, לא היתה לכונה שלו שום חשיבות מיוחדת.
...
רצון שוה למעשה ולכונה:
כאמור, רצון הקב"ה הוא גם במעשה המצוה וגם בכונה. ובמה הוא רוצה יותר?
נקדים, שבענין הרצון, ישנן שתי בחינות:
א. רצון חיצוני המשולב בנימוקים - שבו יש הבדל בין רצון לרצון (כפי שמצינו בענין רצונו יתברך בעולמות, שנאמרו בו טעמים רבים).
ב. רצון פנימי ועצמי, רצון פשוט שאינו משולב בטעם וחכמה, וכנאמר ש"כך עלה ברצונו" - שבמישור זה, אין הבדל בין רצון לרצון.
ולעניננו, היות שהרצון העליון שבעצם מעשה המצוה והרצון העליון שהאדם ישלב במעשה את הכונה לדבקה בו יתברך, הם מבחינת הרצון השניה. הרי ששני הרצונות הללו של הקב"ה שוים הם. ועם קיומם ממשיך עליו האדם את הרצון העליון בצורה שוה.
...
הבדל המתבטא באור המצוה:
מבאר רבנו, שיש לחלק בין גילוי עצם הרצון העליון בנפש האדם (שבו כאמור אין הבדל בין המתגלה במעשה המצוה למתגלה בכונה). לגילוי של אור הרצון העליון, שבו יש כן הבדל ביניהם.
וכלשון התניא: "שהארת רצון העליון המאירה ומלובשת בכונה, היא גדולה לאין קץ למעלה מעלה, מהארת רצון העליון המאירה ומלובשת בקיום המצוות עצמן במעשה ובדבור בלי כונה".
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך.
בתודה ובברכה
הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.