תזריע : והיה בעור בשרו לנגע צרעת: הנגעים באין על עוון לשון הרע [ ערכין ט"ו עמוד ב' ]. הגיע נכבד לביתו של רבי ישראל סלנטר זצ"ל ולחש באוזניו על אודות מעשיו הגרועים של פלוני, ואמר, "בודאי עקב
מעשיו
הרעים פקדה אותנו באחרונה המגפה הקשה". הפטיר רבי ישראל ואמר: התורה
ציוותה לשלוח את המצורע אל מחוץ לשלושת המחנות, וכן אסור להושיב עמו טמא
אחר. וצריך להבין מדוע הרחיקה התורה
את
המצורע כל כך? אלא יש לבאר , שהרי אמרו חז"ל שצרעת באה על חטא לשון הרע.
פעמים רבות נכשל האדם בחטא זה בעקבות ראיית חטאים ופגמים אצל הזולת, אף
אם הם נכונים. על כן אומרים לו
לבעל
הלשון הרע, אם חושב אתה את עצמך למומחה במציאת חטאים ועוונות אצל אחרים,
צא אל מחוץ למחנה בהתבודדות מוחלטת , ושם תמצא את עוונותיך שלך.
בזמן
מלחמת תש"ח שהתחוללה כאן, דם ישראל נשפך כמים. באחד הימים ניגש אדם אל הרב
מבריסק ואמר לו, "נראה לי כי הצרות והיסורים באים מחמת ריבוי חילולי השבת
בארץ הקודש". השיב לו הרב
מבריסק,
יונה הנביא היה על ספינה שכל נוסעיה היו עובדי עבודה זרה, ובכל זאת כאשר
באה רוח סערה אמר [ יונה, א' , י"ב ], "יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה
עליכם". למדים אנו מכך , שאפילו אם אדם
נמצא
בסביבה של עובדי עבודה זרה, ואירע מצב של סכנה , עליו לחשוב : "בשלי הסער
הגדול הזה", ולא לתלות את הסיבה באחרים. [להתענג בתנעוגים]
שבת שלום ומבורך ופסח בפתח ויש לשים לב מה הפה שח בצד קמחא דפסחא לנצרכים בכל עיר ועיירה. שאול יצחק שיף / רעננה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.