על ימי השובבי"ם

חלק ב :

ומעשה של ילדות שזוכרים אנו, מור זקני רבנו מאיר אבוחצירא זצוק״ל היה גר בביתנו חודשים רבים. והרבה זכרונות חקוקים מגירסא דינקותא, מהאור שזכינו לחיות ולראות תנא מול עינינו, בדורות האלו. וזוכרים אנו שהיה הולך למקום או לתפילה ומור אבי שיח׳ היה אומר לו, ״רבנו חולה, נרד במעלית״. ורבי מאיר היה מקפיד, ״לא, ברגל נעלה ונרד, יש שכר מצות ויש תיקון לזיעה שיורדת בעשית המצוה״. 

היום אנו בדור שהכל זמין, הכל קל. אנשים מיום ליום גם לקום מהמיטה זה נהיה טרחה ובכייה. הכל נהיה עולם הכפתורים, אך בזה מאבדים את העמל והטרחה על המצוה, שמתקן דברים שאין לא בלימוד התורה ולא בקיום המצות. הזיעה היא חלק מהתיקון של האדם. 

ועוד בימים אלו שכולם סגורים ואטומים, ישתדל האדם להקפיד להזיע על מצוה. ודבר גדול זה נחקוק אותו זכרון לחיינו, שלא יעבור כמה ימים שלא נזיע על מצוה. ולחדד מצוה רמה זו, כל כמה ימים חייב להזיע ומי שיכול כל יום, הטובה והברכה תחול עליו. 

יותר זיעה של מצוה, משמעותה ממש כעבודת השם. וכך יום יום נזיע זיעה של מצוה ובזה מתקנים את מידת היסוד ומתקנים דברים רבים, שרק בזיעה אפשר ולא בדבר אחר. וביותר בימים אלו, ימי השובבי״ם הממששים ובאים, הארבעים מטבעות כפול ארבע, בארבע פינות העיר. ארבעים, כנגד ארבעים סאה. הנתינה לעני תלמיד חכם, בארבע פינות העיר וההליכה והזיעה ליתן הממון, מתקן תיקון עצום לחטא מידת היסוד. 

ובסיום דברי אלו מבקשים אנו מאדון האדונים, שיהיו דברי אלו אשר התחננתי לפני השם, יוחקו בספר לזכרון עולם. והכאבים והייסורים של הגוף ושל הנפש, אשר חיים אנו איתם שנים, יהיו רחמים על כלל עם ישראל ובפרט על בני קהילתינו הקדושה, וביותר על כל הצדיקים המסייעים לנו בכל מחשבותינו. 

מבקשים אנו מכל האהובים והיקרים, להמשיך להגדיל ולחזק בתי מדרש חדשים, ספר דברים, הלימוד היומי. 

ב״ה בימים הקרובים פותחים תלמוד תורה פה בקזבלנקה, דבר זה משמח אותנו מאוד מאוד וכל מי שיש לו חלק ברוחניות ובגשמיות, בכל האור הגדול ״שובה ישראל״ יזכה לדור ישרים וינצל מחבלי משיח. 

וחוזרים ואומרים, שהייסורים שעברנו ועוברים בבריאות ובנפש בשנים האחרונות, הם כפרה על כל בני הקהילה. ונחזק באחדות גדולה וכאיש אחד בלב אחד וברכת השם היא תעשיר ולא תוסיף עצב עימה.

באהבה רבה,

יאשיהו יוסף.