אסתר קצובשוילי:
לילדה.
קודם כל שלום לכולם. שמי אסתר קצובשוילי ואני אמא של מגי, בת 24. היא
נשואה ליניב אליאס ונקראת היום על ידי כת "לב טהור" – ציפורה יוכבד. אני גם
סבתא לנכד בן 5 יצחק, ולנכד בן 4 יוסף דוב, שנולדו כאן בארץ ולפני שלוש
שנים הם הגיעו לשם, לכת "לב טהור". נולדו לה שם עוד שני ילדים קטנים –
מרדכי יואל, בן שנתיים וחצי ובת שבע מלכה בת שנה שלא זכיתי לראות אותה
לצערי הרב.
אני
מדברת כאן לבד אבל אני מדברת בשם כל האימהות, כל האבות, כל הדודים וכל מי
שרק אפשר, כי כולנו כואבים את הכאב הזה. אני מתרגשת, אז אני מעדיפה לקרוא,
כי אני מפחדת לשכוח משהו.
אני
בחרתי לא לפחד ולא לשתוק, כל עוד בתי ונכדי הקטנטנים נמצאים במקום שנשלט
על ידי אדם פושע, שנשפט והורשע וישב בכלא על חטיפה והסתרת קטין. אדם שבנו
ברח ממנו כל עוד נפשו בו ודאג להציל את חמשת ילדיו הקטנים מסבם הסדיסט. אדם
שנשללה ממנו זכות הורית ובתו נלקחה ממנו במצב נפשי קשה אחרי שהיא גם
אושפזה בבית חולים לחולה נפש בקנדה. אשתו, שיודעת את כל מעללי בעלה ושותקת
בגלל איומים על חייה וגם ברחה לארצות הברית.
בחרתי
לא לשתוק, כל עוד אני יודעת שקיים מקום שמדי יום ביומו נעשים בו פשעים
נתעבים בשם הדת, נגד גברים, נשים וילדים. חיים שחיים בפחד יומיומי מעונשים,
חרמות, הלשנות, גלגולים בשלג, צומות של ימים עד שהם מתמוטטים. טבילה באגם
קפוא של מינוס 22 מעלות, לקיחת ילדים מהוריהם לצורך חינוך מחדש. אונס של
קטינות על ידי גברים בוגרים, השפלות קשות, נעילת נעליים קטנות בכמה מידות
עד כדי עיוות האצבעות וגרימת נכות. הלקאות, הצלפות, רצח של תינוקות, הסתה
נגד משפחות ועוד רב הנסתר מן הגלוי. וכל אלה בהוראה של ראש הכת.
הפנים
של ילדי כת "לב טהור" הם פנים של שואה. פנים נטולי הבעה. פנים של ילדים
שלא זוכים לחיבוק ולנשיקה ולחופש חשיבה. ילדים שמעולם לא חגגו להם ימי
הולדת או השמיעו מנגינה, כי כל זה רגש ורגש זה מנהג הגויים וטומאה. ילדי לב
טהור סובלים מהזנחה רפואית, תזונה לקויה ודלה ביותר, בעוד ראש הכת זוכה
לסעודות דשנות. מנהיג הכת נותן לעצמו זכות להשחית את גופם ונשמתם של ילדים
תמימים ומלמד אותם שלשקר, להלשין ולשנוא – זה מצווה.
הייתי
במקום הארור הזה וישבתי מול הגורו שטוען שהוא אדמו"ר ושנשמות של 120
צדיקים מתקיימות בו. שמעתי אותו מתגאה באוזניי שהיו לו מורים טובים: היטלר,
סטלין, רספוטין, ושהוא האלוהים. הוא הנביא. הוא המושיע. ואם מישהו לא סוגד
לו – דינה מיתה ממחלה קשה.
זאת לא התורה שלנו. זאת לא האמונה שלנו. הגורו טוען שהוא צדיק וקדוש ומעונה, שהוא אוסף אליו נשמות אבודות וסובלות ממשפחות הרוסות.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ניסיתם ליצור קשר?
אסתר קצובשוילי:
כן. לפני חודש וחצי אנחנו חזרנו מקנדה, אחרי שלפני שנתיים אנחנו היינו שם שלוש פעמים בסך הכל.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
קיבלו אתכם? הכניסו אתכם?
אסתר קצובשוילי:
בפעם
הראשונה קיבלו אותנו ועשו לנו מחווה, הצגה יותר נכון, מאד יפה. בפעם
השנייה כשהיינו שם וכשראיתי את המכות של הבת שלי, שהיא מרביצה לילדים וכל
מיני דיבורים שלא קיבלתי, אנחנו גורשנו מהבית. גורשנו מהבית של הבת שלי
ביום השני להגעתנו.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
זאת אומרת שמשהו מאד בסיסי השתנה בהתנהגות של בתך, שלא היה כשהיא הייתה בקרבתכם.
אסתר קצובשוילי:
כן. ועכשיו, נכון לעכשיו - - -
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
זאת אומרת היית מגדירה את זה התעללות בילדים? מכות?
אסתר קצובשוילי:
גם. זה לא רק המכות, זה גם המכות, כמובן. המכות הן מאד קשות. מדובר שם בילדים מאד קטנים, אבל המכות הנפשיות - - -
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
כמו מה?
אסתר קצובשוילי:
כמו
למשל, היא אומרת לילד שאם הוא רוצה להרגיש איך זה בגיהינום, אז היא פותחת
תנור חם והיא אומרת לו לשים את הראש בתוך התנור. כמו למשל ילד שמסובב עם
ידיים בכיסים, אז היא מוציאה גפרורים והיא אומרת לו שהיא תשרוף לו את
הידיים כי זה מנהג הגויים. כמו למשל שהיא משכיבה את הילד לישון והיא מספרת
לו על מלאך שחור, על כף הגיהינום ועל אש, על כל מיני דברים שאני לא הכרתי
את המושגים האלה.
יש
עוד המון המון דברים שאני יכולה לספר לך, שפשוט, את יודעת, אני ראיתי איך
בעלה מכניס ילד שעדיין לא הגיע לגיל שלוש, הוא מכניס אותו לחדר ואני שומעת
שהוא מדבר איתו בקול מאד מונוטוני, אבל הדיבור שלו זה שעתיים, זה שלוש. זה
משהו שזה פשוט, אני לא רוצה כל פעם לחזור על אותה מילה, על אותו מושג –
שטיפת מוח – אבל מה זה אם זה לא זה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.