בגלל היריבות של שני אלו סובלת היהדות החרדית

בעבר כשפרצו מריבות בין חצרות ידעו להלביש לה צורה, המציאו איזו נוסחה אידיאולוגית ועם זה הסבירו כי המאבק אינו חלילה על כסף שלטון או כל דבר חומרי, המאבק הוא על אידישקייט ובשפה הליטאית 'השקפה', ככה כאשר פרצה מלחמת שלטון בעולם הליטאי בין המחבלים לשונאים הם הלבישו לדבר אידיאולוגיה, הם הבינו כי בלי זה לא יקנו את המחלוקת שהיא לשם מה שלימדו בכל השנים שעל דברים כאלו לא רבים

עתה לא עוד, לא מתביישים עושים זאת בצורה הכי גלויה, מאז פטירתו של מרן הגראי"ל שטיינמן פרצה מלחמת שלטון בין בית ר' חיים קנייבסקי לבית ר' גרשון איידלשטיין, ולא חלילה בין הראש ישיבה והמתמיד ר' חיים אלא בין עוזריהם, בשל גילם הציבו לכל אחד עוזר אישי, אצל ר' חיים מונה הנכד יענקי ואצל ר' גרשון הנכד של הרב שטיינמן דוד שפירא מי שניהל עוד קודם את העניינים, כאשר בית ר' חיים קנייבסקי מבקשים להוכיח כי הם הקובעים והם מעל כולם, לשם כך הם הכתירו את ר' חיים בתואר של רשכבה"ג בתקוה כי זה יתן להם כח, ואת ר' גרשון כינו רק ראש הישיבה 'רבנו' שיידעו כי הוא שני לר' חיים אבל זה לא עזר מפני שהציבור כשהוא זקוק לדיון עמוק בנושאים כבדים ר' חיים קנייבסקי אינו הכתובת, הוא לא בנוי לשיחות ודיונים כאלו, אצלו הכל בקיצור שומע כמה מילים נותן ברכה ולעיתים עצה ובזה זה נגמר. אצל ר' גרשון אידלשטיין מעמיקים בכל נושא דנים בעיון ובכובד ראש, ומטבע הדברים שמי שאינו קולט את הפוליטיקה הפנימית הולך לשם, וכאן הבעיה מפני שכל מי שעולה לר' גרשון אוטומטית הופך להיות אוייב בבית ר' חיים קנייבסקי

נספר לכם כאן מה קרה למאיר וישראל פרוש שהיו ירוקים בענין הזה ועלו לר' גרשון איידלשטיין ולא קלטו כי אוטומטית נשרפו בבית ר' חיים קנייבסקי מפני שהם דרכו שם, כך קרה לרבים אחרים, נוצר מצב שהעיתון יתד נאמן, נאמן לר' גרשון, ואילו משה גפני נאמן ליענקי קנייבסקי, החשבון היום בבית קנייבסקי מי שהולך איתי אתן לו כל מה שיבקש ואלך עמו ומי שהולך עם בית ר' גרשון נחסל אותו נלחם בו בכל הכח

כל הפילוגים כולל אי כיבוד הסכמים בין דגל התורה לשלומי אמונים הכל נובע מכך שיענקי קנייבסקי לא הסכים שיקיימו הסכמים שברכתם נעשתה בשעתו ברחוב חזון איש 5, מבחינתו זה לא קיים יותר, ב'שלומי אמונים' למשל שאינם חלק מדגל התורה לא קולטים איך אפשר להתכחש להסכמים שנעשו אז, את יענקי קנייבסקי זה לא מעניין, יש לו את הרב סילמן שיודע כי אחת דתו אם חלילה ימרה את פי בית קנייבסקי והוא לא מחפש צרות. הרב סילמן ניסה ללכת בין הטיפות ולפשר בין יענקי קנייבסקי ודוד שפירא מבית ר' גרשון אבל לא הצליח וכמעט שהרים ידיים

בו זמנית ראשי ישיבת סלבודקה חורקים שיניים מן המצב הזה אינם רוצים לבזות את ר' חיים קנייבסקי אבל הביעו בגלוי את סלידתם ממעשיו של יענקי קנייבסקי בתקוה כי יבין כי עליו למצוא דרך לשבור את הגאוה המסריחה שלו, ולהתפשר עם בית ר' גרשון איידלשטיין, וכאן הבעיה, בעוד שבבית הרב שטייינמן גאוה היה הדבר הכי מאוס, בבית קנייבסקי חיים על גאוה

היהדות החרדית  כולה מקצה לקצה נקלעה למצב של מלחמה, מצב שלא יכל לקרות בחייו של הרב שטיינמן, וכל זאת בגלל גאוה מסריחה ויריבות מטומטמת בין בתי הרבנים קנייבסקי ואיידלשטיין, ומי יודע אם זו לא האות לפתיחת המלחמה הגדולה בין חסידים לליטאים שתשוב בבחירות לכנסת, מפני שתוצאת הבחירות הקרובות היא זו שתכריע את הבחירות לכנסת, ובכל סוג של תוצאה עלולה להתפתח מלחמה קשה, כל מי שיחוש פגוע יפתח במלחמה ולא נופתע אם בבחירות הקרובות לכנסת נמצא קואליציות חדשות, ש"ס ודגל התורה מצד אחד, כאשר אריה דרעי מסובב את דגל התורה על אצבעו והגדולים שם יהפכו להיות בובות שלו כמו מועצת חכמי התורה, ומאידך אגודת ישראל עם אלי ישי המחבלים חב"ד ועוד כמה קבוצות כאלו

המצב החדש הזה יפתח שנאות חדשות וישנות וניאלץ להתמודד עם מצבים חדשים ועם קרבות אין סופיות ובעיקר עם חיסולים פוליטיים ואחרים, מכל מה שחשש בשעתו מרן הגאון רבי דב לנדו שיקרה ליהדות החרדית בגלל המצב שהתפתח, זה הולך לקרות עתה ודוקא בזמן שיש לו השפעה אם כי מוגבלת בשל אי יכולת לפגוע בר' חיים קנייבסקי לומר לו את האמת הכואבת מה גורמים בנו נכדו ואנשי ביתו

מי שאוהב שמחה וששון פוליטי שיקנה הרבה פפקורן מפני שהתקופה הקרובה תהיה סוערת וגועשת במיוחד אם הולכים גם לבחירות לכנסת, ומי שכואב את המצב שיאמר הרבה תהילים, מפני שרק נס יוציא אותנו מן הסבך הזה

חיים שאולזון