מכתב גלוי ל״מחולל המהפכה״ שר הפנים הרב אריה דרעי מאת: אברך ספרדי תושב אלעד
הרב אריה היקר, אני פונה אליך כאן במכתב גלוי זה בשם אלפי אברכים ובני התורה הספרדים בעיר אלעד, כי אין לנו את הפריווילגיה שתתייחס אלינו בפניה אישית ותתן לנו לשטוח את טענותינו באזניך. גם אם הם מייצגות את רוב תושבי העיר הספרדים שחושבים כך, אך קולם לא נשמע וליבנו שותת דם ונפשנו מיוסרת ודואבת מזה תקופה ארוכה ועתה לא עת להחריש יותר ׳כי נמכרנו אני ועמי׳ והסאה הוגדשה יתר על המידה ועומדת לפרוץ למלחמת אחים כמוה לא ידענו.
האמת שכמו כולם, תלינו בך תקוות גדולות, עת חזרת לש"ס, ואז אחרי השבר הגדול בפטירת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והחשש הכללי מהעתיד של מפלגתנו בכלל ועירנו בפרט. בכל מקום שמעתי את קולות המצדדים בטיעון ההגיוני לתת את המושכות למי שהכי מנוסה שיוביל את ספינת הציבור הספרדי לחוף מבטחים. ציפינו, קיוינו, האמננו וייחלנו, אבל התקווה התנפצה בפנינו לרסיסים. הציבור הספרדי באלעד, כמו בחלק מערי הארץ הופקר בצורה מחפירה ונשלח אל שיני הזאבים. שיקולי אגו ונקמנות גברו על ההגיון הקר והנכון והאמת הצרופה. וכך, במקום שתדאג לעיר ולציבור אותו אתה מתיימר לייצג, הפקרת את שולחיך ומסרת אותנו ׳רבים ביד מעטים׳ למען נקמנות נמוכה תוך מטרה אחת ויחידה לנגד עיניך: למצוא חן בעיני הליטאים בכדי לסדר את ג׳וב החלומות הנחשק לחבר שלך מגבעתיים המדמיין לכבוש את ירושלים.
בבחירות הקודמות אלעד הפכה להיות סמל המעוז הספרדי, אתה היטלת את כל כובד משקלך על בחירת הנציג הספרדי. למגינת ליבנו נחלנו מפלה צורבת. אמנם, שרוליק פרוש ניסה בכל מאודו לתת לכל קהילה את צרכיה בצורה הכי מאוזנת, וכמו כל פוליטיקאי טוב לשמור על הקרדיט לעצמו. זה עדיין נסבל. אבל הנה, חמש שנים היו לנו לכלכל את צעדינו להחזרת המושכות לידינו. ואנו בטחנו בך וסמכנו עליך שתוביל נכון את הדברים. סירבנו להאמין לגלי השמועות שעלו וירדו כמהירות האור בחודשים האחרונים, כי ידענו ובטחנו שבשעת השי״ן, ברגע האמת, יגיח ״מחולל המהפכה הספרדית״ ויחזיר את העטרה ליושנה. אך התבדינו. הורם הנזר והוסרה העטרה למגינת לב כולנו. על זה היה דווה ליבנו. על אלה חשכו עיננו. שועלים הילכו בו.
היה גם שלב של אור ותקווה. במהלך תקופת הבחירות כשהחלו שמועות על כך שש"ס באמצעות עוזר בני ברקי מגבשת הסכם עם דגל התורה לרוץ יחד, חשבנו שתעשה את הבלתי יאומן, שדגל התורה יתמכו במועמד ספרדי. חזון אחרית הימים. חלום שמתגשם.
אך פתאום (כמו תמיד) החלו סדרת הויתורים והפשרות. ממועמד ספרדי של ש"ס למועמד ספרדי מוסכם. וממועמד ספרדי מוסכם לספרדי של דגל התורה. ומספרדי של דגל לאשכנזי. ומאשכנזי לפינדרוס.
עמדת והכחשת לכל מי ששאל. אמרת והצהרת שהטלת ווטו והיה לא תהיה. אבל אז, מתברר שאריה דרעי הישן והמוכר חזר לאותו סגנון של אחד בפה ואחד בלב. של דיבורים לחוד ומעשים לחוד.
ובשעת הגשת הרשימות כבר עמדת מאחורי פינדרוס משל היה בוגר שאגת אריה ונלחמת בכל מי שהעז לפקפק בדבר, ואותנו הותרת לדמם למוות.
הרב אריה הנכבד, שאלה אחת פשוטה, למה???
למה מכרת אותנו?
וכי הנקמה בפורוש יותר חשובה מהדאגה לתושבים?
הרצון להוכיח למשפחת פורוש שאתה יודע להחזיר גדול יותר מתושבי אלעד הקטנים??
האם בכלל מעניין אותך מה אנו תושבי המקום מעדיפים??
האם אין לנו זכות שקולנו יישמע??
האם זוהי החזרת עטרה ליושנה שלך או ההיפך הגמור מזה?
ואם אין סיכוי למועמד ספרדי, (מה שלא נכון לגמרי) באיזה זכות אתה קובע את גורלינו. ועבור מה?! סגירת חשבונות?? סידור ג׳ובים למקורבים???
אז מה נשאר לנו? בני ברק לא אופציה מבחינתך. קרית ספר כנ"ל. את ביתר נתת מראש. בית שמש המועמד אבוטבול נתמך בעיקר על ידי גור ודגל התורה. בירושלים המועמד שלך הינו דתי לאומי, ואלעד, שהיא העיר המובהקת של ציבור ספרדי מכרת אותנו לדגל התורה. אין מנוס מלהפנים ששיקולי האגו והנקמנות שלך גברו על השכל הישר, ושוב חבורת הגיחזים שסביבך משכה אותך לכיוון מעמדך האישי על חשבון הציבור.
מדוע אתם מערער לנו את אמונת החכמים שלנו וגורם לנו לא לקיים את מצוות ״ועשית ככל אשר יורוך״???
הרב דרעי היקר, תפקידך הוא "שליח ציבור" ואם את טובתך האישית שמת לפני טובת הציבור, אין ברירה אלא לקרוא לך לאמץ את שאריות היושר, להניח את המפתחות על השלחן ולתת לציבור הספרדי באלעד ובכל הארץ לדאוג לעתידו. לא מדובשך ולא, למגינת ליבנו מהדבר היחידי שנשאר, מעוקצך.
החותם בצער ובשברון לב,
אברך ספרדי מאלעד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.