בסוד שיח שופטים

מאת הרב שאול יצחק שיף - רעננה

שופטים ושוטרים תתן לך: כידוע, כל ימיו סלד , רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, מלדבר על עצמו. ברם, פעם אחת, בעומק חכמתו ובהבנתו את נפתולי הנפש, חרג מגדרו ודיבר על עצמו, ומעשה שהיה כך היה: הורים לילד עם פיגור שהתבגר, באו להתייעץ עם רבינו, לאיזה מוסד לשלוח את בנם. הדריכם רבנו להכניסו למוסד מסוים בצפון הארץ, והפטיר: "אבל צריך לדאוג שילך לשם בחשק!". "מה נסביר לו?!", תמהו ההורים, "הרי הוא אינו בר- הבנה!", אמר רבנו: טוב, הביאוהו נא אלי. בבואו, כיבדו רבנו לשבת לידו, ופנה אליו בחום: "אתה יודע מי אני? – אני שלמה זלמן אוירבך. אנשים ורבנים מכל הארץ שואלים אותי שאלות, ואני נותן להם תשובות והוראות. כעת, אני רוצה לתת לך סמיכה וכתב רבנות! אבקש שאתה תהיה רב במוסד פלוני...". ניצוצות של אושר ניצתו בעיני הנער. שמח וטוב לב, ארז את מזוודותיו ונסע למוסד בצפון, כדי למלא בדחילו ורחימו את תפקיד "הרבנות" אותו הטיל עליו עמוד ההוראה. לימים, סיפרו בני המשפחה, כי הנער כה אהב לשהות במוסד ההוא, עד שאף בחופש לא אבה לשוב הביתה, משום שהוא "צריך להיות שם בגלל הרבנות..." [מתוך חכו ממתקים‎]

"שום תשים עליך מלך" :מספרים על הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין זי"ע שביקר פעם בגרמניה. בליל שבת, בעת עריכת שולחנו הטהור, נכנס יהודי מתושבי המקום שהייתה לו זו הפעם הראשונה בחייו שראה חסידים שעומדים סביב אדמו"ר היושב בראש השולחן, ועל השולחן היו בקבוקי יין, ופרוסות של חלות. הכל היה זר לו, סקרנותו גברה עליו, עד שניגש לאחד החסידים וביקשו שיסביר לו מה זה רבי? ומה זה טיש?... החסיד ניסה להסביר לו – אבל דבריו לא נקלטו אצלו והוא פנה לאדם אחר שיסביר לו. לאט לאט התקהלה סביבו קבוצת אנשים שכל אחד מנסה את כוחו לשבר את אזניו של האורח ולבאר לו מה זה רבי. בשלב מסויים הבחין הרבי בעצמו בכל ההתקהלות והדיבורים,וביקש להבין את פשר ההמולה. כשאמרו לו, ביקש לקרוא לפניו לאותו יהודי. הרבי פנה אליו ואמר: אני אסביר לך. מסתמא אתה יודע שיש רב של בית כנסת. רב זה הוא בעל הבית של בית הכנסת, ותפקידו להיות אחראי על כל ענייני ניהול בית הכנסת, ותפקידו להיות אחראי על כל ענייני הקהילה, ומעליו יש את הרב הראשי של העיר, שהוא 'בעל הבית' האחראי על כל הרבנים מתחתיו. 'אתה יודע מה זה רבי'? – אמר לו ההוסיאטינר – רבי זה מי שהוא בעל הבית על עצמו! שום תשים עליך מלך, אדם צריך להיות מלך ובעל הבית על עצמו, על כוחותיו, על מידותיו ועל הנהגותיו, כמו שאמרו חז"ל:  'צדיקים לבם ברשותם'.  (ליקוטים וסיפורים נפלאים)

שבת שלום ומבורך  ואלול  עם המלך בשדה לישועות וסליחות.