ווארטים

מוישה הגר בניו-יורק, פנה למשרדו של עורך דין ידוע.
הוא נקש על הדלת בה נכתב באותיות מוזהבות שמו: עורך דין שון פרגוסון.
מוישה פער פיו ועיניו לרווחה, כאשר הסתבר לו שעורך הדין המפורסם בעל השם האירי היה לא אחר מאשר מרדכי וייס, ידידו מנעוריו מעיירה הקטנה במזרח אירופה בה נולדו שניהם.
השניים נפלו זה על צווארו של זה.
שאל מוישה את מרדכי: "איך קיבלת את השם האירי הזה דווקא?".
ענה לו שון: "כאשר הייתי באניה שהגיעה לאליס-איילנד (נמל הקליטה של המהגרים לארה"ב),
אמרו לי לפני רדתי מהסיפון כי עליי לבחור שם בעל צלצול "אמריקאי",
והחלטתי כי אבחר את השם מקס ווייט (המהווה תרגום של השם הקודם - מרדכי וייס).
אולם, עד שהגעתי לפקיד שכחתי את השם, וכששאל אותי לשמי,
עניתי: 'שוין פארגעסן' (באידיש: 'כבר שכחתי'),
ולפני שהספקתי לומר מילה נוספת כתב הפקיד בדרכוני ואף הכריז בקול רם: "שון פרגוסון..."

אם הלכת לישון בשמיכה אחת, והתעוררת עם שתי שמיכות, תדע שזה רחמי האם.
אם הלכת לישון בשתי שמיכות, והתעוררת עם שמיכה אחת, תדע שזה מעשי האח.
ואם הלכת לישון עם שתי שמיכות, והתעוררת עם 50 שמיכות, תדע שאחותך מנקה את החדר

שלושה אנשים באים למסעדה, אוכלים שותים, ואז מבקשים חשבון.
בחשבון רשום 30 שקלים לתשלום...הם 3 אז כל אחד ישלם 10 שקלים...
לפני שהם הולכים המלצר בא אליהם ואומר שהתבלבל ושהמחיר הוא 25 שקל ולא 30 ומחזיר להם 5 שקל...
הם לוקחים כל אחד שקל, ו 2 שקל מביאים למלצר...יוצא שכל אחד מהם שילם 9 שקל...
אז אם נעשה 9X3 זה 27 + 2 שקל של המלצר זה 29...לאן נעלם השקל?

3 פעמים כתוב באשת חיל "בעלה"
1: באות (ב') "בטח בה לב בעלה"
2: באות (נ') " נודע בשערים בעלה"
3: באות (ק') "קמו... בעלה ויהללה"
אותיות "בנק"
יוצא מזה שאין האשה מכירה בבעלה אלא בתור "בנק"