בשעות קריטיות צדיקי אמת אינם הכתובת

ראיתי את מכתבו של הגאון רבי יצחק דוד אלטר שליט"א שהסביר מדוע לעיתים גדולי ישראל מברכים כשמטרתם רק לחזק למרות שהם יודעים כי כבר נגזרה הגזירה, גישה המסבירה קצת מדוע מברכים גם כשכבר אי אפשר הרבה לעשות, ובכל זאת נראה לי כי העיקר חסר מן הספר ההסבר האמיתי - על פי המקורות - הוא שונה ואחר, וחשוב מאוד שהציבור יידע בשעה גורלית מה יועיל ומה חבל על הזמן כי הרבה לא יוכלו לעשות

הגמרא מספרת על אשתו של רבי יוחנן בן זכאי שבאה אליו וביקשה שיתפלל על בנם שחלה מאוד, ורבי יוחנן בן זכאי פנה לתלמידו חנינא וביקש ממנו שהוא יתפלל על בנו, ותפילתו עזרה והבן נתרפא. האשה לא הבינה מדוע פנה לחנינא ושאלה האם התנא הגדול רבי יוחנן זקוק לתלמיד, מי גדול יותר? ורבי יוחנן בן זכאי השיב לה, כי הוא שר בממלכתו של הקב"ה וכשהוא מבקש להכנס למלך הוא זקוק לאישור ולעיתים הוא מקבל אישור כניסה רק בעוד כמה שבועות כשימצא זמן פנוי. לעומת זאת עבד נכנס ויוצא כל היום והוא יכול להגיע למלך הכי מהר, ובשעה קריטית כשאין זמן עדיף העבד על השר, מפני שעד שהשר יכנס החולה יכול חלילה למות

חנינה הוא עבד ה' והוא יכול בשעות כאלה להועיל הרבה יותר, ואכן ככה הציל רבי יוחנן בן זכאי את חיי בנו

עם זה נסביר מדוע הפניות לצדיקים בשעה קריטית מיותרת ולא מועילה. כי ממה נפשך, אם מדובר בצדיק אמת הרי עד שברכתו תכנס למלך האיש כבר יכול למות, ואם מדובר בשחקן שאינו צדיק רק קורא לעצמו צדיק חבל לבזבז זמן עליו, מפני שברכותיו הן אפילו לא כברכת הדיוט

כאשר אדם בשעה גורלית וקשה ואין זמן, הדרך היחידה לישועה היא לחפש עבד ה' וכאלו יש ב"ה הרבה רק הם אינם מפורסמים, את שמותיהם ותמונותיהם לא תמצאו  בעיתוני התמונות של הרבנים, אם תחפשו תמצאו, רק הם מסוגלים ויכולים להביא את הישועה. כך אני עושה לכל מי שפונה אלי בעת צרה, והרבה נושעו בדרך הזו

חיים שאולזון