מסופר על האדמו"ר
ה"אמרי חיים" מויז'ניץ זצ"ל שחזר מציון הרשב"י זי"ע במירון ופגש את האדמו"ר
מקלויזנבורג זצ"ל . בתוך הדברים שעלו בשיחה בין שני הצדיקים, התבטא
האדמו"ר מקלויזנבורג ואמר, כי
לכאורה
רואים דבר פלא במירון, שמגיעים לציון הרשב"י (לאו דווקא בל"ג בעומר) אנשים
רחוקים, שאין להם שייכות כלל וכלל לקדושת הרשב"י , ובל"ג בעומר הם
נוהרים לשם בהמוניהם. חושבני, אמר
האדמו"ר
מקלויזנבורג, שהעניין בכך הוא, מפני שדעת רשב"י היא , שדבר שאין מתכוון _
מותר. כלומר, אדם שעשה בשבת מעשה האסור, אבל אין כוונתו לאותו מעשה _ מותר [
שבת דף מ"א עמוד ב' ] . יהודים
אלה
הרחוקים מתורה ומצוות הם בגדר "אינו מתכוון" , וכי מאן דהו רוצה לעשות
מעשה רע בכוונה תחילה? אלא אינם יודעים, כי לא למדו, והם בגדר תינוקות
שנשבו. וזהו לימוד הזכות של רבי שמעון בר יוחאי
עליהם.
וזוהי הסיבה שנמשכים למירון כל אותם רחוקים. והגם שהם אינם יודעים זאת _
נשמותיהם יודעות ונמשכות לשם כמו מגנט ומוצאות שם את מקומן.
ועוד
אמר האדמו"ר מקלויזנבורג זי"ע, בזה פירשתי את מה שאמר רשב"י: "יכול אני
לפטור את כל העולם כולו מן הדין". לאמור: בדין זה של דבר שאינו מתכוון _
מותר, יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין,
והסכים עמו האדמו"ר ה"אמרי חיים" מויז'ניץ זי"ע. ואת כל זה קראתי ב"אוצרות התורה" שליקט הרב אליהו חי כהן.
מובא
במסכת גיטין דף ס"ז עמוד א': אמר רבי שמעון לתלמידיו, בניי, שנו מדותי,
שמדותי תרומות מתרומות מדותיו של רבי עקיבא. זכותם תגן עלינו . שבת שלום
ומבורך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.