מאת הרב שאול שיף
שבת שלום ומבורך וחודש טוב ומאיר בישועות לכלל ולפרט
על
הפסוק "ויזכור אלוקים את רחל וגו' ויפתח את רחמה" (ל', כ"ב) אומרים חז"ל:
"זכר לה שמסרה סימניה לאחותה". הקב"ה לא קיפח את שכרה, וזכר את הקרבתה
הגדולה. למפרע התברר שרחל עצמה היתה עקרה, ואילו לא היתה מוותרת ללאה, אלא
היתה נישאת מיד ליעקב – לא היתה יכולה ללדת, ולא היתה זוכה להעמיד אף מקצת
מן השבטים. רק על ידי המעשה הגדול שעשתה, זכתה להיפקד בבנים ולהעמיד שבטי
י-ה. נמצא שעל ידי הויתור לא הפסידה רחל כלום, ואף הרויחה בכך את כל עולמה.
בת
היתה לו לראש ישיבת לומז'ה, הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון זצ"ל שהגיעה
לפירקה - מרת חיה פרידא ע"ה. אביה רצה מאוד לשדכה עוד קודם נסיעתו לארה"ב
לגייס כספים לכיסוי חובות הישיבה. ואכן, לאחר דין ודברים ונתינת הבטחה של
נדוניה מכובדת , היא באה בברית האירוסין עם העילוי המופלא מישיבת מיר, רבי
אייזיל קסטיוקובסקי זצ"ל, תלמידי התקופה במיר התייחסו אליו כאל הארי
שבחבורה. לצד מעלותיו ומידותיו המיוחדות, שהיה עניו, פשטן ושפל ברך, המאיר
פנים לכל אדם, וניבאו לו גדולות ונצורות כמי שעתיד לצמוח לאחד מגדולי הדור.
והנה, כמה ימים לאחר שהתעכב בלונדון בדרכו לארה"ב, הגיע אליו בדואר מכתב
מבתו הכלה. היא סיפרה במכתבה, שפגשה את אחת מחברותיה, שהיא יתומה מאב וכבר
מאורסת למעלה משנה, ושאלה אותה לתומה מתי היא עומדת להינשא? אך החברה פרצה
בבכי, ואמרה שהיות וכספי הנדוניה שלה הופקדו בקופת הישיבה, וכעת אין
הישיבה משלמת את חובותיה, עומד השידוך להתבטל. אשר על כן, מבקשת הבת
ומתחננת במכתב, שאת ההלוואה שהבטיח אביה ראש הישיבה להשיג עבור הנדוניה
שלה, שישתדל לשלוח במהירות עבור חברתה היתומה . היא הוסיפה לכתוב, שכבר
הספיקה לדבר על כך עם חתנה, רבי אייזיל, שהגיב בפשטות שהוא כה שמח על
ההזדמנות המופלאה הזאת שהתגלגלה לפתחו, להרנין לב כלה יתומה, ומבחינתו שווה
לוותר על כל הנדוניה שהובטח לו, כדי שיוכל להמשיך לשקוד על תלמודו לאחר
נישואיו, לטובת אותה בחורה יתומה.תוכן המכתב הגיע לאוזניו של מרן הגאון רבי
יחזקאל אברמסקי זצ"ל, ששימש באותם ימים כראש אב בית הדין של לונדון. המקרה
הקשה של היתומה נגע לליבו, והוא נדהם ביותר מבתו וחתנו של הרב גורדון,
שהסכימו לוותר על כל חלקם למען החברה, והחליט ליטול על עצמו את ענין גיוס
כספי הנדוניה. הוא הגיע למעונו של הרב גורדון והרגיע אותו , כי הצליח
לאסוף את הסכום הדרוש, גם עבור בתו וגם עבור חברתה. אך לא הסכים למסור את
המעטפה ובה ההמחאה הכספית לידיו, אלא התעקש לשלשלה בעצמו לתא הדואר.
"ברצוני לזכות", הסביר הרב אברמסקי את פשר התעקשותו, "אף בזכות זו של שלשול
המעטפה לדואר…". (מתוך 'אוצרותיהם אמלא' על חומש בראשית)

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.