מאחר וגרתי פה בעבר 3 שנים, ונסיונות ההתאקלמות של ישראלי כמוני בניו יורק לא עלו יפה, אני נוטה לקטר על ניו יורק. אבל צד שני אי אפשר שלא לעלות את הנקודות החיוביות כאן.
יש לי תחושה שאני הולך לחפור.
מי שאוהב חדשות מוזמן לדפדף לערוץ הבא. מי שאוהב אקטואליה/פוליטיקות על רעבעס/חדשות מוזיקה/רכילות צהובה שימשיך הלאה.
הדרייבר שאסף אותי מהשדה היה בעלזר בעל זקן לבן ארוך בשם וויס.
הוא עובד כנהג מונית כל היום. אמרתי לו "יפה שאתה נהג מונית".
לתמיהתו הסברתי שבישראל אין בשטיבלאך נהגי מוניות בני 60 כי זה לא מכובד "ספאסט נישט".
הוא שאל ביידיש "שנורן געלט חתונה מאכן די קינדער איז יא מכובד?"
אינסטלטורים נהגי מוניות קצבים נציגי מכירות נהגי משאיות עורכי דין כלכלנים כולם עם זקנים מכובדים עובדים בכל המרץ ואפילו לא מרגישים שמודבקת להם אות קלון כלשהי.
השיפוצניקים הבודדים שאני מכיר בבני ברק מאנ"ש הולכים עם ציצית צמר מזעזעת מתחת וווסט של g&g בעל כתמים שחורים.... כאן האינסטלטור יילך בסרבל מתאים. לא עם עם לבוש חסידי מלא.
כולם עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה.
תקראו לניו יורק "מחנה עבודה".
מחנה עבודה לכל דבר.
רק שאת הפיג'מות המפוספסות יחליפו חליפות מחויטות.
לא תראו כאן חרדלניק יחף, ליטאי מיוסר, ובנש"ק מאנפף עולים יחד על אוטובוס.
כי כולם בבורו פארק חסידים. זה מדהים. אין כאן בחירות בעייריה ומאבקי כח בין דגל לאגו"י.
גם אין בבורו פארק ליטאי נודניק שידפוק לי בדלת כל שבוע שעה לפני שבת וידריך אותי כיצד לעשות קניין לעירוב.
אין שבת בצהריים מכות בין ילדי ויזניץ לספרדים (שכל חטאם הוא מוצאם). אין "שכן" לא ראוי. הספרדים ובני עדות המזרח גרים בקווינס וברונקס. השאירו את ברוקלין לאשכנזים.
אין מאבקים על הקצאות. מי שרוצה שטח שיקנה. איך קונים? עם כסף. מאיפה יש כסף ? עובדים. מי עובד? כולם.
יש כסף קונים שטח בונים בצפר, נקודה.
אין הקצאות של זייברט ופרוטקציות לביטול דוחות חנייה....
גם אין קופות הצדקה מקשטות כל עמודי העיר. קופת העיר לא מככבת פה בצמתים.
חנויות הטבע מבריקות כמו בית מרקחת.... רק בישראל תוכלו למצוא שקי אגוזי מלך ושקדים פזורים ליד הקופה. פה הכל מבריק. גם הניקלים של החנות מבחוץ.
נקודה מעניינת.
הכמויות של חנויות הטלפונים מזכירים קצת את אינפלציית סופרי הסת"ם בישראל.
בכל פינה ממוקמת חנות טלפונים ניידים, אפשר לחשוב שגרים בבורו פארק מיליון איש.
הערת ביניים: אין באמריקה דבר כזה חיובים מטורפים נוספים דרך האשראי על שיר המתנה/מתנה/חיוב על חיוג מקוצר שגורמות קוצר נשימה לבעל האשראי.
אנשים נכנסים לחנות טלפונים , משלמים 50 דולר במזומן כדי לקבל שירות לחודש נוסף וזה הכל. אין הפתעות. אלה אם כייסו לך את הארנק ברכבת התחתית...
לגבי תפקיד "רב העיר".... אופההה כאן בני ברק לוקחת בנוק אוט את בורו פארק. בהליכה.
בישראל הרבנים אוהבים את שורש המילים א.ס.ר
מה שאפשר אוסרים בישראל. כי למה לא? למה לא באמת? עולה כסף לאסור? לא.
בחנות פיצה כאן מותר לשבת ולאכול בניגוד לבני ברק שזה נוגד את הצניעות. כנראה הנשים פה ונשים בבני ברק זה שני זנים שונים.
אגב בשרי מותר לשבת ולאכול בבני ברק. חלבי לא. אם תשאלו אותי יש בזה המון הגיון. לא ככה?
פה תוכלו לראות נשים חסודות וצנועות עם מטפחות ראש נוהגות על טנדרים אימתנים.
בבני ברק אישה שנוהגת כאילו לבשה שרשרת עם צלב. לא פחות.
כי מה שמותר באמריקה אסור בישראל. חוסר צניעות.
באמריקה הגברים זן שונה מהגברים הישראלים.
נשים נוהגות "עושה" לישראלים הרהורים. באמריקה לא.
שאלה מתמטית/פיזיולוגית/אנוטומית:
הגיוני שבנקודה א 2+2 שווה 4 ובנקודה ב שווה 5?
איך למען השם הגדרות הצניעות פה ושם הם עולמות שונים. ואני מדבר על בעלז מול בעלז. גור מול גור. בובוב מול בובוב. זה מדהים כמה שזה מטורף.
הבחורים בניו יורק הולכים מצוחצח כולם. יש מודעות לטיפוח.
כנ"ל בחורות סמינר. יש מודעות לטיפוח מינימלי.
רק בישראל אפשר להכנס לסמינר חסידי ולשיר לכל הבנות יחד "חד גבה חד גבה......"
אפילו הגברים הנשואים בבורו פארק וישראל זה שני עולמות.
בישראל אברך שהולך בלי חליפה באמצע היום נקרא "נישט אפעס". באמריקה לא. הציבור בניו יורק מבין שכרגע עובדים. לא מתפללים שמונה עשרה. אין צורך בחליפה ב 38 מעלות בצל.
בישראל אברך שהולך עם חגורה חומה/נעל עם אבזם/חולצה מעומלנת הוא "באפיצטער".
בניורק הוא אחד האדם (מוזרים הניו יורקים האלה פחחחח מה זהההההה?)
בישראל אברך שמטפח את אזור הלסת או גוזם שפם רחמנא ליצלן הוא שקוץ. באמריקה הוא אחד האדם.
ובכוונה לא נגעתי בפרעסס והזלילה המטורפים שיש בניו יורק גם לא ברכבים החדשים שיש לכל אברך טוטער.
כי זה כבר ממש הבלי עולם הזה...... דער עיקר איז יראת שמים. תעשו חיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.