אספר לכם את החיים הצעירים שלי, לא הייתי מוותר על שבת בלי השתתפות בהפגנות, מאז הייתי ילד קטן כל שבת הלכתי עם ר' עמרם בלוי לצעוק שבת, בככר השבת בשבטי ישראל ובעוד מקומות
לא אשכח, חיכינו שכבר תעבור מכונית שיוכלו לצעוק ומי שזרקו אבנים התפללו שתהיה להם ההזדמנות הזו, באותם הימים לא היו כל כך הרבה מכוניות כמו בימינו, בקושי עברה מכונית וכשהגיעה מכונית זו היתה מציאה גדולה, אלו היו החיים של הצעירים אז, יותר נכון הבילוי של שבת
כאשר מתבוננים בצעירים איך הם נאבקים בשוטרות רצים וצועקים, זה מזכיר את אותם ימים מעניינים שהיום שונים בתכלית, אז עמד בראש ההפגנה אדם שמה שלא נאמר עליו הוא האמין בדרכו, היום אין לזה עוד דבר עם אמונה, רוב רובם של חברי 'העדה החרדית' אינם יוצאים להפגנות בשבת, משאירים זאת לצעירים שמשעמם להם
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.