כמי שעוקב אחרי פרשת ברלנד אני רוצה לכתוב כאן תובנה מעניינת בנושא. מעבר לטענות על ענין העיסוק בנשים וכו' ישנה התנגדות מצד הזרם המרכזי בברסלב נגד שובו בנים וברלנד כבר במשך שנים.
סיבה אחת היא פשוט כעס על קהילה של בעלי תשובה ש"נדחפו" לברסלב וגורמים לה לתדמית שלילת וכמו שאמר לי פעם אחד מבני המשפחות השורשיות של ברסלב "אנחנו לא צריכים אותם בכלל".
ושנית - ומנקודה זו אי אפשר להתעלם - הרצון של קבוצת הזרם ה"נורמלי" בברסלב להתחבר עם הקונצנזוס החרדי ולא להצטייר כ"משוגעים". כל המוטו של הרב יעקב מאיר שכטר בשיעוריו תמיד זה היה להראות שמה שכתוב בכתבי ברסלב זה "כתוב בכל החסידישע ספרים". ובכן-הטענה על ברלנד שהתנהגותו ודיבוריו הם "שיגעוניים מוגזמים ודמיוניים" - טענה זו היא להפליא בדיוק כמו הטענות אותם טענו מתנגדי ברסלב בדורות הראשונים בזמן רבי נחמן ורבי נתן (ראה באריכות בספרו של צבי מארק מיסטיקה ושיגעון בתורת רבי נחמן מברסלב).
למעשה רוב משפיעי ברסלב בדור האחרון מאד השתדלו ל"התנרמל" כדי להיות חלק מהמיינסטרים החרדי.יוצאים מן הכלל הרבנים ישראל בער אודסר וברלנד. האם הם לא מייצגים את ברסלב המקורית?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.