*דבר תורה לפרשיות תזריע-מצורע מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א*

*"וידבר ה' אל משה לאמר. זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן"*

וצריכים להקשות, מה הלשון והובא אל הכהן, והובא אל הכהן נשמע כמו שצריכים להביא אותו בעל כורחו, היה צריך לומר ובא אל הכהן, ולא והובא אל הכהן?

וכבר האריכו בזה האבן עזרא והרמב"ן, ואולי אפשר להוסיף ולבאר ולומר מה כל העניין של המצורע, חז"ל אומרים שצרעת באה על שבעה דברים, על לשון הרע ועין צרה וכו'. והנה כאשר אדם יש בו מידה רעה, התורה הקדושה אומרת לנו שהתיקון של מידה רעה ללכת לצד השני בצורה קיצונית, וכמו שמובא ברמב"ם (הלכות דעות ב', ג) כיצד היא רפואתם, מי שהוא בעל חימה, אומרים לו להנהיג עצמו שאם הוכה וקולל לא ירגיש כלל וילך בדרך זו זמן מרובה עד שתתעקל החימה בליבו. ואם היה גבה לב ינהיג עצמו בביזיון הרבה, יישב למטה מן הכל וילבש בלויי  סחבות המבזין את לובשיהן  וכיוצא בדברים אלו, עד שיעקור גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית שהיא דרך הטובה, וכשיחזור לדרך האמצעית ילך בה כל ימיו. 

ועל קו זה יעשה בשאר כל הדעות, אם היה רחוק לקצה האחד ירחיק עצמו לקצה השני וינהג בו זמן מרובה עד שיחזור בו לדרך הטובה, והיא מידה בינונית שבכל דעה ודעה עכ"ל.

והנה מדברי הרמב"ם למדים שכאשר יש באדם מידה רעה, בכדי לתקן את המידה הרעה, צריך האדם ללכת לקצה השני וכאשר הולך לקצה השני, אחרי תקופה ארוכה, יכול לחזור לאמצע להיות בדרך האמצע.

אותו דבר המצורע, מצורע המידות הרעות שבו זה לשון הרע וצרות עין ומידות של סכסוך, מידות של חורבן וקלקול, אם כך מה התיקון של אדם עם מידות כאלו ללכת לקצה השני, ומה הקצה השני? בדד מחוץ למחנה, אותו מצורע בעל לשון הרע הטבע שלו כל היום לדבר עם אנשים לשון הרע ולחרחר ריב ומחלוקת, התיקון שלו להיות מנותק מאנשים, ורק אחרי שיהיה מנותק מאנשים זה הקצה השני בכדי לתקן את המידות הרעות שבו. 

וכך מסופר על ה'דברי חיים' מצאנז זצוק"ל, שאמר שנולד עם טבע הקמצנות ומטבעו לא היה יכול לתת אפילו פרוטה אחת לצדקה ולעבודת הקודש, ולכן הלך לקצה השני וידוע על ה'דברי חיים' מצאנז שהיה מפזר צדקות בחום גדול שמעל הטבע, ומדוע כך נהג? בכדי ללכת לקצה השני להכניע את המידות שיש בו.

ולכן תובן הלשון "והובא אל הכהן" בכדי שישפיעו עליו השפעה ללכת לצד השני ולקיצוניות, לכן "והובא", מלשון בכח, בכח צריכים לכפות על אותו אדם את המידות הטובות, משום שהוא עכשיו שקוע ביצר הרע ובמידות רעות.