בעבר היו צריכים את כל חודש ניסן ל'בין הזמנים', לקח שבוע להגיע מהישיבה הביתה, ואז לעזור שבוע בהכנות לחג, ומיד אחרי החג יצאו חזרה לישיבה זה גם לקח שבוע, וככה יש לכם חודש, יצאו מן הישיבה בראש חודש ניסן ושבו בראש חודש אייר. אותו בסיס היה גם בחודש אב, שבוע הביתה, שבוע של מנוחה ושבוע חזרה נסיעה לישיבה ולכן יש רק שלשה שבועות בין הזמנים, בימינו כשהנסיעה מן הישיבה הביתה לוקח לא יותר משעתיים שלש ונניח מי שגר רחוק מאוד ארבע או חמש שעות ונוסיף את חוץ לארץ ניתן לזה עשר שעות או אפילו חמש עשרה שעות, אין כל סיבה לבטל כל כך הרבה זמן, אבל שוב זה נושא בפני עצמו. השאלה היא, מה עושים בזמן הזה, והאם מותר לאפשר לצעירים לנצל זמן כזה להתפרעות ברחובות שמשרת את השטן ולא את המטרה גם אם נקבל שלדעתם היא חשובה וטובה
בחורים צעירים מחפשים בתקופה הזו מה לעשות, הם מסתובבים בטלים ברחובות, ועתה נתנו להם עם מה להתהולל, להפגין ברחובות לשיר בשלטון הכופרים לשחק עם השוטרים, לקלל ולבזות, בקיצור אקשן, עבור הצעירים אין טוב מזה,זה הסיפוק הכי גדול שלהם
השאלה היא האם זה טוב ובריא, או שזה משחית את נפש הצעירים? האם בין הזמנים נוצר להוללות או למנוחה רגיעה, משהו חולה מאוד בחינוך הישיבתי, מפני שאם היו מחנכים נכון היו מבינים כי את בין הזמנים מנצלים למטרות טובות יותר ולא לחיפוש דרכים כיצד להזיק לציבור
מציאות היא, המעשים הללו הם נזק לציבור, כל פעם קרבנות אחרים, אין על זה מחילה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, מפני שמדובר בבין אדם לחבירו ועד שירצה את חבירו דבר שאין לו סיכוי מפני שאינך יודע כלל למי הזקת
במקום שראשי ישיבות המחבלים יקראו לבחורים וידריכו אותם יסבירו כי אסור להם לנצל את בין הזמנים למטרות כאלו, הם מעודדים אותם להתפרע להכות להזיק להשחית להתעמת עם שוטרות וחיילות, זה הפך להיות המשחק היומי, והם לא מתביישים כלל. שימו לב, המבוגרים המבינים כי מדובר במעשים אשר לא ייעשו אותם לא רואים שם, הצעירים מי שהם משועממים בבין הזמנים עושים את כל זאת למלאות את זמנם הנשרף בין כה וכה, והחילול ה' זועק לשמים
אוי לנו שאלו פני הדור הבא של בני הישיבות
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.