*שמוע אשמע צעקתו* - פוגעים ביתומים ושופכים את דמיהם באיצטלא של אייפונים

זה שציבור בעלי האייפונים למיניהם גם הכשרים ודומיו כבר אינם ראוים בקהל והוצאו מכלל עמך זה לא חדש. אבל השבת בבית כנסת בה התפללתי הייתי  עד לסיפור מזעזע ומחפיר מעשה מלווה ברוע רשעות ואטימות לב מצד ראשי הקהילה.

השבת קראנו בפרשת משפטים, בשיא הקריאה - הבעל קורא מקריא את הפסוקים שכל ילד יודע לדקלם בע''פ ״כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן. אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי - שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ. וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב, וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים.

באמצע קריאת הפסוקים הנ״ל ולאו דווקא בין גברא לגברא – דנו היושבים ראשונים במלכות האם ראוי לתת לאברך יתום זה עלייה לתורה, כשכבר בתחילת התפילה ניגש האברך הצעיר שהתייתם מאביו, בשיאו של משבר משפחתי וצרות שהתרגשו עליו הוא נכנס לבית המדרש, וניגש בתמימות לגבאי הבית הכנסת עם בקשה לעלות למפטיר בהיות השבוע חל ייארצייט של אביו. אחרי בירור קצר חזר אליו הגבאי ואישר כי המפטיר שמור לו, והוא מתיישב על מקומו לתפילה, ולא מעלה על דעתו על הדראמה שמסביבו, כשאחד מרבני הקהילה ביקש מהגבאי לברר איך הוא בענייני הטכנולוגיה? האם יש לו אישור וכו'? כמצוות הראש קהל הוא ניגש אל האברך שבתמימתו ענה שאין לו שום אישור על היותו מחזיק סלולר כשר, או אז הוחלט ע''י שאי אפשר לתת לאותו יתום - עלייה לתורה.

הגבאי הזעצער נשלח למלאכה ובשפה בוטה וקשה בישר לו את דבר הדיקטטורה והוציאו בבושת פנים לעיני כל המתפללים כשרבים ציחקקו ומקצתם הערו הערות פוגעניות ועל פני העדה נראה עוד חיוך של ״הנה ניצחנו״. ופני האברך שכ''כ הרבה עבר ועובר עליו יצא מכותלי בית המדרש אבל וחפוי ראש לעבר אי שם.. אולי ירחם עם עני - ויקבלוהו באחד מבתי הכנסת שטיבלאך למרות שבאמצע השבוע יש לו מכשיר סמארטפון כשר ומסונן. כל זה נעשה לאחר שהובטח לו המפטיר, כזכור ולאחר שנתנו לו לחכות כל התפילה, וכל הדיונים שנעשו בבית מדרש לעיני כל הקהל באמצע קריאת פרשת משפטים שמלאה בדינין של בין אדם לחברו.