שמואל אויערבאך לא נלחם על מעמדו, זה כבר
אבוד. הוא נוקם את נקמתו בחרדים שזרקו אותו, שרדפו את זכותו לביטוי עצמי,
שבצורה לא דמוקרטית בעליל החרימו את מי שמפרסם בעיתון הפלס, הוציאו ילדים
של חסידיו מהמוסדות, וגירשו אותם מבתי הכנסת.
אין
כאן צד מתון. שני הצדדים אלימים. זה משתמש באלימות ממסדית, וזה מגיב
באלימות פרועה, וולגארית. אבל את האמת חייבים לומר, אלימות ממסדית כפי
שהפגין הרב שטיינמן נגדו, בגיבוי המלא של ר"ח קנייבסקי שהסית באופן שלוח
רסן שנים ארוכות, כואבת לא פחות מהאלימות ברחוב. זה רק לא בולט בעין.
לר'
שמואל אין מה להפסיד, ואנחנו משלמים את המחיר ברחובות השרופים, הפקוקים,
ובתחושת הפחד שמשתלטת על כל מי שצועד ברחוב עם מדים או מסומן כחרד"ק.
זה
לא חדש. כבר שנים ארוכות שהציבור הליטאי מרשה לעצמו לדחוק ציבורים שלמים.
הרב שך דחק לא מעט קבוצות לפינה, גם היתד בתקופת "מרן רבינו הגדול רשכבה"ג
הגרי"ש אלישיב" עשה את זה, אבל הפעם דחקו את הקבוצה הלא נכונה. ר' שמואל
הוא תלמיד אמיתי של הרב שך, והוא יודע להגיב באלימות חסרת רסן, בדיוק כמו
שהוא למד מרבו הזקן.
והמועדון ימשיך להשרף, אין כבר מי שיכבה את האש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.