מעולם לא היה שלום בין המחבלים לשונאים, עוד בתקופת הרב שך נאבקו ונלחמו זה בזה, ובכל זאת למדנו, כי ברגע שנפלה ההכרעה והרב אלישיב קיבל את ההנהגה, הרב שטיינמן ואנשיו השונאים כולם כיבדו זאת, שמרו על כבודו של הרב אלישיב למרות שזה כאב נורא לאנשי בני ברק שסבלו סבל כפול, לא רק שנושלו בתקופת הרב שך, התקוה כי אחרי הרב שך ההנהגה תעבור אליהם נפלה מידיהם, והיו להם סיבות מצויינות מדוע לקרא למלחמה, הם שתקו והבליגו קיבלו את הדין, ולא ראינו אף אחד מהם שייצא למלחמה שכזו כפי שעשו המחבלים מאז קיבל הרב שטיינמן את ההנהגה
שיהיה ברור, בתקופת הרב אלישיב לא העיזו המחבלים לדבר בגלוי נגד הרב שטיינמן. הם אמנם מימנו את הקנאים שילחמו בהרב שטיינמן אבל רשמית הרב אלישיב לא רק שכיבד אותו הוא אף קבע בנושאים מסויימים ובעיקר במה שקשור בבני ברק לפנות להרב שטיינמן ולקבל הכרעתו
לאחר הרב אלישיב כשהרב שטיינמן קיבל את ההנהגה לידיו, המחבלים העיזו והחציפו וקראו למלחמה גלויה עליו בצורה הכי מכוערת, ובמקום שמנהיגם שמואל אויערבך המכונה 'הזקן ממרא' - את השם הזה קבע הגאון רבי חיים קנייבסקי, - מעולם לא עשה דבר וחצי דבר להפסיק את המעשים הללו, וגם כאשר רבנים חשובים היו אצלו והסבירו לו כי הדבר אסור, הוא התעלם ומעולם לא הורה להפסיק
המחבלים ראו בכך עידוד עקיף של מנהיגם הזקן ממרא הרוצה שימשיכו במעשים הללו, ואין זה פלא שהגיעו לדיוטה תחתונה זו, ולפרסם קליפים וסרטים בצורות הכי מכוערות נגד הרב שטיינמן ואנשיו
האדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו, ושמואל אויערבך הראה לעולם כולו את צבעיו המכוערים, אם עוד היה למישהו הוא אמינא שיש בו משהו, מעשיו הללו ובעיקר שתיקתו ממעשה אנשיו נגד הרב שטיינמן הוכיחו כי הוא מושחת מיסודו
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.