דפים

יום שלישי, 15 בנובמבר 2016

*ואלה שמות בני ישראל - ענייני שמות מתוך הדבר תורה השבועי לפרשת וירא מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א*

א. מובא בזוהר הקדוש (פרשת פקודי דף רכג) אמר ליה רבי יצחק לרבי יוסי שמא גרים (השם גורם) והא אוקמיה (כמו שכבר ביארו) (ברכות ז) דקודשא בריך הוא שוי שמהן  ‏בארעא (שהקב"ה שם שמות בארץ) לאתעטרא בהו (להתעורר בהם, כלומר שעל ידי הזכרת שמו של האדם, מתעורר ונמשך עליו כח עליון, כי הזכרת שם בפה ממשיך כח קדושה, ומיד שורה עליו אותו הכח) ולמעבד בהו עבידתא בעלמא (ובכח שמו יכול האדם לעשות עבודה בעולם. לכן בצלאל ששמו מורה על מידת החסד וגם נרמז בשמו שיעשה צל לא-ל לכן נבחר לעבודת המשכן יותר משאר אנשים.) הדא הוא דכתיב (וזה שכתוב) אשר שם שמות בארץ (ואמרו חז"ל שם אל תקרי שַׁמות אלא שֵׁמות, והקב"ה שם שמות בארץ כלומר השמות שבני אדם קוראים לבניהם, הקב"ה שם אותם בפיהם כפי שורש נשמת הבנים (מתוך מתוק מדבש).
ב. יתום שנולד אחרי מות אביו, קוראים אותו בשם אביו ומוסיפים לו עוד שם. וכך מובא בגמרא (מועד קטן כה:) מעשה של רבי חנין שלא היו לו בנים, וביקש רחמים שיזכה לזרע של קיימא וב"ה זכה לבן. ובאותו יום שהיה צריכים למולו, נפטר אביו של רבי חנין ונקרא הבן על שמו של הנפטר חנן, וטוב להוסיף שם על שם האב הנפטר.
ג. סגולה בשם רבנו הגר"א, מי שנולד לו בן לאחר שמת לו בן ר"ל, יקרא לבן הנולד בשם אחיו שנפטר, ויוסיף שם אחר שהוא יהיה הראשון. ודבר זה מסוגל לאריכות ימים, ויקרא בפי כולם השם הראשון החדש.
ד. ומובא מעשה בבתו של רבנו הגר"א זצוק"ל שבניה היו מתים כשהם קטנים, ויעשו כן כי הילד אשר נפטר לפניו היה שמו דב בער, וקראו לילד שנולד אח"כ זלמן בער, ונתקיים הוא וגם אשר הולידה אחריו ילדים אחרים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.