*צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף* (תהילים סג, ב).
דוד המלך מביע את עומק תשוקת ליבו, כי לא רק בשעה שעומד בבית
המדרש ירגיש אהבה ותשוקה וצמאון להקב"ה, אלא גם כשיוצאים לימות החול *"ארץ
ציה ועייף"* גם אז *"כן בקודש חזיתיך"* (שם, ג) וגם אז אהיה באותה מדרגה
כמו *ש"בקודש חזיתיך"*.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.