*דבר תורה לימי בין המצרים מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א*

ימים אלו נקראים "ימי בין המצרים" וידועים דברי הבני יששכר (תמוז -אב, מאמר ב' אות ב') שמהדרין בזמן הזה, לקרוא בתורה בשבתות את פרשת פנחס, מטות, מסעי דברים משום שנזכר בהן ירושת וחלוקת הארץ, וזה לשונו של הבני יששכר: "ונראה לי, משום דמהדרין כל מה דאפשר לקרות הפרשיות שמבואר בהם חלוקת הארץ בימי בין המצרים, דהנה פרשיות מטות מסעי ודברים יש בהן חלוקת הארץ, לזה קורין אלו הפרשיות תמיד בימי בין המצרים, להורות הבטחה לישראל "לאלה תחלק הארץ" גם כן, והנה גם בפרשת פנחס מבואר חלוקת הארץ, על כן מהדרין כל מה דאפשר שיקראו גם פרשת פנחס בימים האלה. וגם פרשת פנחס נאמרים כל המועדים, הנה יתנחמו ישראל בהוסיף להם מועדים במהרה בימינו, שעתידים הימים האלה להיות לששון ולשמחה ולמועדים טובים" ע"כ.

והנה נבאר הדברים, דימים אלו נקראים "בין המצרים" וקוראים בהם הפרשות הנזכר בהן הגבולות של הארץ, והחלוקה שבה. בפרשת פנחס למדנו על חלוקת הארץ (במדבר כו, נב-נד) *"וידבר ה' אל משה לאמר. לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקודיו יתן נחלתו".*

בפרשת מטות למדנו על מה שנתן משה רבנו את חלוקת הארץ בעבר הירדן לבני גד ולבני ראובן, בתנאי שיבואו וילחמו יחד עם כל ישראל לכבוש את ארץ ישראל (שם לב, כ) *"ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני ה' למלחמה. ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה' עד הורישו את אויביו מפניו. ונכבשה הארץ לפני ה'"*.

בפרשת מסעי אנו למדים על מה שמסר הקב"ה למשה רבנו את כל גבולות הארץ (שם לד, א) *"וידבר ה' אל משה לאמר. צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תיפול לכם בנחלה ארץ כנען לגבולותיה".*

בפרשת דברים הזכיר משה רבנו את ההבטחה והציווי שציוה הקב"ה לישראל לרשת את הארץ (דברים א, ז) *"פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת. ראה נתתי לפניכם את הארץ בואו ורשו את הארץ אשר נשבע ה לאבותיכם אברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם"* ע"כ.

ולכן עזרא הסופר אשר כפי המבואר בגמרא (מגילה לא:) סידר בכוונה תחילה את סדר קריאת הפרשיות במשך כל ימות השנה, סידר לקרוא את ארבע הפרשיות הללו בימי בין המצרים, שנזכרה בהן חלוקת וירושת הארץ כדי לחזק את ישראל בימים הללו של "ימי בין המצרים" שאנו מתאבלים על חורבן בית המקדש והגלויות.

**********
והנה בבין המצרים מ-י"ז בתמוז עד ט' באב, אלו הפרשיות אשר עזרא הסופר סידר לנו לקרוא בתורה ומדוע, בכדי שנחזור ונשנן בנפשנו את הארץ הקדושה אשר קבלנו, ובעוונותינו נחרב הבית וכל המאורעות הקשים אשר עברנו.

*******
ואפשר להקשות ולומר, אנו חוזרים ומצטערים ומשננים בכל עת וזמן על חורבן בית המקדש ועל הגלות אשר אנו נמצאים בה. מדוע צריך כל כך לחזור ולהזכיר ולשנן דבר אשר היה לפני שנים רבות, מה התועלת בזה?

אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול, אנו מוצאים בתורה הקדושה ‏על הצער והרצון של משה רבנו לזכות ולהיכנס לארץ ישראל, והקב"ה לא נותן לו. ומדוע הקב"ה כך נתן לו להתפלל כמנין "ואתחנן" ולהצטער, היה אומר לו מראש אתה לא נכנס ודי לך, אל תוסף לבקש. וכן מצאנו את הצער של דוד המלך שביקש לבנות את בית המקדש, כל חייו אסף כסף וזהב, קנה את האדמה של בית המקדש מארוונה היבוסי, מדוע הקב"ה נתן לו לרצות לבקש ולהתחנן, ומנע ממנו את הבניה של בית המקדש?
 
אלא אפשר לבאר ולומר כאשר יהודי משתוקק לדבר, גם אם הוא לא מצליח בסוף להשיג את הדבר, הוא בונה ויוצר יסוד רוחני לדורי דורות, ברצון ובבקשה שלו להשיג דבר רוחני. והנה רצונו של משה רבנו להכנס לארץ, גרמה בניה רוחנית גדולה של השתוקקות. וכן השתוקקות דוד לבנות את בית המקדש, אף גם בנתה כח רוחני לדורי דורות, וגם אם לא קבלו את רצונם ומבוקשם, נחרט הדבר לדורי דורות בעם ישראל.

וזה חלק מעניין בין המצרים, אנחנו מצטערים, משתוקקים וקוראים בתורה את הפרשות של חלוקת הארץ, ועל ידי ההשתוקקות הזאת אנו בונים בניין עדי עד, עם יסודות רוחניים איתנים וחזקים.

וזה המיוחד בימים אלו, להצטער ולהשתוקק על השכינה הקדושה ועל הרוחניות, וההשתוקקות הזאת מזככת את האדם ומרוממת אותו, מביאה אותו לדברים גבוהים ורוחניים.