נזכור ולא נשכח
את שנות הילדות שחלק מאיתנו זכו לחוות בחיקך
את המשפחתיות והאהבה שהיו מנת חלקך
נזכור ולא נשכח
את השנים בהן גידלת אותנו
בחוכמתך הרבה הרעפת לכולנו
נזכור ולא נשכח שבכול שנות ילדותינו רצית בכל מאודך רק את טובתנו
התאמצת ולמדת איך לגדל אותנו ולהיות אמא טובה בשבילנו
נזכור ולא נשכח איך הלכנו איתך בגאווה שבע בנות מדהימות
ואת היית נראת כמו עוד אחות גדולה וכשאמרנו את המילה אמא מסביבינו עצרו נשימה
נזכור ולא נשכח שאת חלקנו זכית לחתן
לתת את נשמתך ולקבלם כמו בן
את נכדייך הגדולים קיבלת באהבה עצומה
התרגשת עם כל אחד ואחת ופינקת תמיד נתתת הרגשה לכולם
נזכור ולא נשכח את היום המר והנמהר שבו אותנו נטשת
התחננו להסברים ביקשנו לבא איתך
אך הפנית אל לבנו את הגב, ילדות קטנות שביום בהיר ננטשות
ואין אמא שתסביר ותרפא את השברים
אמא אמא
נזכור תמיד ולא נשכח שאלוקים נתן ואלוקים לקח
מסובב הסיבות רצה את דמעותינו
העמיד בניסינות קשים את כולנו
ושנות סבל וייסורים היו מנת חלקנו כולנו
נזכור כל אחד מאיתנו שכעת טוב לך ומלמעלה את רואה את התמונה כולה
בטוחה אני שאת רואה ששום דבר לא נעשה בכוונה
מבינה אני שיש דברים שלא ניתן היה להשיב
אבל כעת תוכלי מלמעלה להביט ולהקשיב
להבין את כל מה שלא הבינו בני האדם מסביבנו
אבל העיקר שכעת קבלי את סליחתנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.