דבר תורה אשר קידש כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א למוצאי שבת קודש ניסן התשע"ו

ל"ג בעומר הוא יום מתן תורת הנסתר, כי רשב"י נתן רשות לכתוב את הזוהר הקדוש. וכמו שחג שבועות הוא מתן תורה שבכתב, ל"ג בעומר הוא יום של מתן תורת הסוד שניתנה לעולם.
וכמו שמובא באדרא זוטא קדישא (פרשת האזינו) כי ביום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי לפני שעלה לשמי מרומים, ציוה לתלמידו רבי אבא לכתוב כל גנזי נסתרות אשר נתגלו לו (לרשב"י), לכן יש שמחה גדולה בל"ג בעומר, שבו נגלה האור הגנוז של תורת הנסתר לדורות הבאים.

ואפשר לתת דקדוק בפסוק "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" (תהילים קי"ט-י"ח)
גל זה ל"ג בעומר, וביום ל"ג בעומר רבי שמעון נתן רשות להביט ולראות את הנסתרות שזוהי תורת הנסתר, 'נ'-פלאות, זה נ' שערי בינה מתורתך, זוהי תורת הנסתר של רבי שמעון בר יוחאי. 

והנה, רבי שמעון בר יוחאי היה תלמידו של רבי עקיבא, וכמו שהגמרא (בגיטין סז) אומרת אמר רבי שמעון לתלמידיו "בני שנו מידותי", ופירש רש"י למדו תורתי, "שמידותי תרומות מתרומות מידותיו של רבי עקיבא" ורש"י פירש בחרתים ותרמתים מתוך עיקר משניותיו של רבי עקיבא. והנה רבי עקיבא הגיע לחמישים שערי בינה, וכמו שהגמרא (במסכת נדרים לח) אומרת חמישים שערי בינה נבראו בעולם, וכולם נתנו למשה חסר אחת שנאמר "ותחסרהו מעט מאלוקים". עם כל זאת, זכה רבי שמעון ניצוץ משה רבנו להשיג הארה גם משער ה-נ'.

ומאיפה זכה להשיג את השער ה-נ' מרבו רבי עקיבא, שזכה להשיג גם את שער ה-נ',
וכמו שמובא (במדרש רבה יט ז) דברים שלא ניגלו למשה, ניגלו לרבי עקיבא ולחבריו "וכל יקר ראתה עינו" זה רבי עקיבא וחבריו. וכך מובא בשם רבי שמואל ויטאל כי משה רבנו לא השיג שער ה-נ' אבל רבי עקיבא השיג גם שער ה-נ' והוסיף על כך החיד"א בספר דבש לפי (מערכת מ אות טו) בשם הלב אריה (פרשת חוקת אות ג) כי דבר זה רמוז בלשון המדרש "וכל יקר ראתה עינו" זה רבי עקיבא,  'כל' גימטריא חמישים שערי בינה, שהוא היקר שראתה עינו של רבי עקיבא.

אם כך, רבי עקיבא הגיע ל-נ' שערים, ורבי שמעון בר יוחאי ינק את ה-נ' שערים האלה מרבו רבי עקיבא, כמו שמובא בגמרא (במסכת פסחים קי"ב) שהתחנן רבי שמעון בר יוחאי לרבי עקיבא כשהיה בבית האסורים, שילמד אותו תורה.
וזהו 'גל עיני' עיני זהו ל"ג בעומר, שבל"ג בעומר זה היסוד של תורת הסוד, ו'אביטה נפלאות' נ של הנפלאות זה נ' שערי בינה, שהתפילה היא שנגיע ל-נ' שערי בינה מתורתך מתורת רבי שמעון בר יוחאי, שהוא ינק והגיע לחמישים שערי בינה שהגיע רבי עקיבא.

וכך גם משה רבנו, חז"ל אומרים לנו שמשה רבנו הגיע לחמישים שערים כשעלה לשמים להוריד את התורה, ואחרי שבני ישראל חטאו בעגל, הקב"ה אמר למשה "לך רד כי שיחת עמך" 'לך' במספר חמישים, רד תרד מחמישים שערים שהגעת, כי שיחת עמך. ואיך משה רבנו הגיע לחמישים שערים, מתי שעלה לשמים, על זה מובא בתהילים (סח) "עלית למרום שבית שבי", שבי ראשי תיבות שמעון בן יוחאי.

ומובא בספר מגלה עמוקות כי רבי שמעון בר יוחאי הוא ניצוץ משה רבנו, וכך מובא בליקוטי שס לרבנו אריז"ל (מסכת שבת) דע כי רבי שמעון בר יוחאי עליו השלום היה ניצוץ משה רבנו ע"ה, וכמו שמשה רבנו ברח מפני חרב פרעה והשיג שלמותו שם במדבר, כך רבי שמעון בר יוחאי ברח מפני הקיסר, והשיג שלמותו שם במערה במדבר בלוד. ובהגהות ניצוצי אורות לרב הקדוש החיד"א בגיליון הזוהר הקדוש (הקדמה יד) מביא עניין זה ביתר הרחבה.

אם כך, מה שכתוב על משה רבנו על מתן תורה 'עלית למרום שבית שבי' שרמוז בו רבי שמעון בר יוחאי, כשעלה משה רבנו למרום (שבת פט) וזכה לנצח את המלאכים ולקבל את התורה לעם ישראל, התעברה בו נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי, וזה 'עלית למרום שבית שבי' בכח נשמת רבי שמעון בר יוחאי, הוא שבה את השבי להגיע לחמישים שערי בינה מתי שעלה למרום להוריד את התורה, והגיע לחמישים שערים בכוחו של רבי שמעון בר יוחאי.

וכך אחרי זמן, נשמתו של משה רבנו התעברה בנשמתו של רבי שמעון בר יוחאי, וזה היא הטובת עין שנהג משה רבנו בעם ישראל. ומהטובת עין הזו זכינו לאור הגדול שהאיר רבי שמעון בר יוחאי על העולם כולו.