הגמרא מספרת כאשר יצא רשב"י מהמערה ראה אנשים שזורעים וחורשים את שדותיהם, אמר: מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה. כל מקום שנתנו עיניהם מיד נשרף. יצאה בת קול ואמרה להם: להחריב את עולמי יצאתם, חיזרו למערתכם. חזרו למערה עוד שניים עשר חודש, יצאה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם.
אחרי י"ב חודש, בערב שבת, ראו אדם מבוגר הולך עם שני הדסים, אמרו לו: בשביל מה אתה הולך עם שני הדסים, אמר להם: לכבוד שבת, אמרו לו: ומדוע שני הדסים, אמר להם: אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר: תראה כמה חביבין מצוות אצל עם ישראל.
והנה צריכים להבין מה הניח את דעתו של רבי שמעון מהשני הדסים שהחזיק אותו אדם, ומדוע דווקא הדס ולא דבר אחר, הרי כל דבר שקרה לצדיקים יש בו סימן, מה הסימן בהדס?.
אלא אפשר לפרש ולומר יסוד גדול, ידוע שארבעה מינים מסמנים את הארבע כתות שבעם ישראל ,אתרוג מסמן את הצדיק יש בו טעם וריח, הדס מסמן אדם שיש בו מעשים טובים ואין בו תורה, לולב מסמן תמר שיש בו טעם ואין בו ריח וערבה מסמלת הרשעים שאין בהם לא טעם ולא ריח. וזה מה שעושים בחג סוכות, אוגדים את כולם וכך מתפללים עם כולם יחד עם כל הארבע כתות שבעם ישראל.
אם כך הדס מסמן מידות טובות, חסידות בלי תורה וזה הכח של שבת קודש, שבת קודש מסמנת את כל ימות השבוע ששותפים בשבת קודש, כמו יששכר וזבולון אחד עובד ואחד לומד תורה, הדס מסמנת את הריח שזה חסידות, שבשבת יש מעשים טובים של כל השבוע, ושבת מסמנת המעשים טובים של כל השבוע ביחד זכור ושמור מתאגדים לשבת קודש שאז זה כנגד יששכר וזבולון.
ולכן הדס בשבת קודש זה הסמל לשני הדסים זכור ושמור, יששכר וזבולון זה הסמל של הדס בשבת קודש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.