יענקי פרבר
תופעת הנוער החרדי הנושר ידועה לכולם, ואין כבר אפשרות לטאטא
אותה מתחת לשטיח כמו בימים עברו. מאות מאמרים וטורים נכתבים חדשות לבקרים,
על ידי אנשי חינוך שמנסים לעזור לנערים האלו, אבל ללא הצלחה יתרה,
אני חי עם הנוער הזה יום ולילה, הם נמצאים היום בכל בנין
בערים החרדיות, חלקם לבושים עדיין "שחור לבן", חלקם "שעטנז" וחלקם
"כלאיים". ההורים שלהם הרימו ידים מזמן, חלקם עדיין 'גרים' בבית ההורים,
חלקם מסתובבים בכל מיני מסגרות סטייל בתי הכלא של הרשות הפלסטינית, 'הדלת
המסתובבת', נכנסים ויוצאים.
אנשים ברחובות מתייחסים אליהם כמו זבל, אומרים להם "אתם בושה
למשפחה שלכם", "אני מכיר את אבא שלכם איזה צדיק הוא", בזמן שהפעם האחרונה
שהאבא שלהם דיבר עם הילד שלו היה בערב יום כיפור, וגם אז הוא אמר לו "חבל
שנולדת".
מאיפה הם יודעים שלילדים שלהם זה לא יקרה? אנשים עם תינוק בעגלה וילד בכיתת גן אומרים לנערים האלה 'צריך להשמיד אתכם'.
יש לי ילדים, ואני רועד מפחד עליהם בדיוק כמו כל הורה ממוצע,
אבל לכנות ילד מבית חרדי "חתיכת זבל"? כי הרב שלו או המשגיח בישיבה נכשל?
להביא לעולם ילד כמו עגבניה שנקנתה לפני 3 ימים והתחילה להרקיב וזורקים
אותה - זו לא חכמה גדולה.
הרשויות בערים החרדיות מנסים לעשות את המקסימום מבחינתם,
ומגיע להם שאפו גדול, את הפעילות שלהם בבני ברק אני מכיר מקרוב, אבל זה לא
מספיק.
ההורים שזרקו את הילדים שלהם לכלבים, לא שאלו אף רב לפני שעשו
את הצעד הזה, שלא ישקרו לכם, אתם יכולים לטמון את הראש בחול, להגיד לי
שאני לא יודע על מה אני מדבר, אבל זה מה שתמיד עושים אצלנו, מאשימים את
הכותב,
אני בא ממקום כזה, אני הייתי בזמן שזה היה טרנד להעיף ילדים
לרחוב, אבא שלי לא הקשיב ליועצי אחיתופל למיניהם שהסתובבו כמו פטריות אחרי
הגשם, אלא ניגש בעצמו להרב שטיינמן ושאל מה לעשות. אצלי זה נגמר בנסיעה
לחו"ל לבית ספר/מכינה. במנצ'סטר שבאנגליה, עד גיל גיוס לצבא, שירתתי בנצח
יהודה, עם מאות נערים מבתים חרדיים, שחלקם הגיעו מהרחוב, חלקם מהאשפתות,
חלקם מהמעצר, חלקם מהישיבה.
עשרות שנים שמע הרב שטיינמן את בכיים של הורים על ילדיהם שלא
משתלבים במסגרות הקיימות, ועל הילדים שלהם שנפלטו לרחוב/לפשע, והחליט
שמסגרת צבאית חרדית עדיפה על ה"בטלה שמביאה לידי שעמום והשעמום מביא לידי
חטא".
נכון שיש אנשים שהדבר הזה לא מצא חן בעיניהם, והם הוציאו
מכתבים ופשקווילים שנכתב בהם שהרב הוא ירבעם בן נבט, ושלל דברי הבל ושטות
וחוצפה, בדברים שעליהם חרבה ירושלים, אבל כל הצעקנים למיניהם רק צועקים ולא
עושים כלום בנידון, להפוך ניידת או למשוך זנבות או לצעוק לשוטרים נאצים לא
יפתור את הבעיה, זה רק יחריף אותה, אותם צעקנים לא מתמודדים עם כלום,
לכתוב מכתבי מחאה נגד כל מה שזז בעיתונים לא שווה כלום, אלו מכתבים בסגנון
קייטנה של גן חובה.
מה אנשים/עסקנים מנפנפים באלפי בחורי הישיבות האמיתיים? מה
החכמה בזה? מה עם האלפים שהחינוך החרדי נכשל אתם? כן! אלפים! תפסיקו לשקר
לעצמכם, תסתובבו בגבעתיים, רמת גן וגבעת שמואל, יש שם קליטת אינטרנט (wifi
בלע"ז) בכל מקום, והנערים שלנו יושבים שם שעות בלילות, ומורידים סרטים שלא
נס ליחם.
מה איתם? הם מסתובבים ברחובות רעבים ללחם, כי בבית מתייחסים
אליהם יותר גרוע מלכלבים, אתם יודעים לכמה מהם אני קונה אוכל? באים אלי
נערים ומתחננים ללחמניה עם נקניק, הדבר הכי זול מבחינת אוכל, אני רואה אותם
ובא לי לבכות. הם יושבים שעות בפארקים עם אלכוהול ש"נשמות טובות" קנו להם,
כי החוק אוסר למכור מתחת גיל 18, אותם 'נשמות' שקונים להם בטח היו
מזדעזעים אם מישהו היה קונה לילד שלהם.
כשאני מספר את מצבם לאנשים, הם אומרים לי שאני סתם מנפח, וזה
כמה מסכנים ממורמרים, כל הזמן מנפנפים לנו עם סיפורים על הכמויות של
חילונים שחוזרים בתשובה, אבל מה עם הילדים שלנו? משקיעים בלהחזיר בתשובה
אנשים זרים, וזורקים את הילדים שלנו לרחוב, תפסיקו להיתמם, פעם היו הנערים
הנושרים מסתובבים במועדונים ובמרכזי בילוי, ובשביל לחטוא הם היו צריכים
להתאמץ, היום מספיק שלנער יש מכשיר סלולרי מתקדם, והוא לא צריך שום דבר
נוסף. אף אחד לא מטפל בבעיה הזאת, עושים הפגנות מול חנויות שמוכרות מכשירים
חצי כשרים, ומודעות בעיתונים המפלגתיים. נראה למישהו שהנוער הזה נכנס
לחנות שמודבק עליה מדבקה "מאושר"? הם מזמן במחוזות אחרים.
עם מה אנחנו מתעסקים? אם בועידת דגל ישבו במזרח רבנים מהשורה
הראשונה או השניה, כמה פרסומות היו בהפלס, אם המבשר פרסם תמונה של ליצמן
בשוויץ, או המודיע פרסם את שעות קבלת הקהל של פרוש בלשכתו...
יש לנו אלפי נערים, (כן אלפי, תפסיקו לשקר לעצמכם כל הזמן), ששייכים לציבור החרדי, אבל לא
חלק ממנו, עיתון משפחה היחיד שכותב על התופעה, אבל שוב, עם ראשי תיבות,
ברמזים, במכבסת מילים, הוא לא כותב את הדברים האמיתיים.
תפתחו להם מסגרות שמתאימות להם, ואל תשלחו אותם למסגרות של שעתיים תעסוקה בבוקר ובשאר היום והלילה שיסתובבו ברחוב.
אני כותב מכאב, ולא מהתנשאות או זלזול באלו שכן עושים עבודת
קודש עם הנערים הללו, יש הרבה אנשים צדיקים שמנסים לעזור לנוער הזה, אבל כל
עוד לא יפנימו אצלנו שיש בן חמישי ובכמויות, כלום לא יעזור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.