דפים

יום רביעי, 27 באפריל 2016

המהפכה החרדית באקדמיה: "המטרה - דוקטורים לרפואה ומדעים"

מאת מירב ארלוזורוב

"תוכנית החומש יצרה שינוי מבני חשוב בלימודי חרדים באקדמיה. הצלחת התוכנית ניכרת גם בהמשך הגידול המספרי של הסטודנטים החרדים" - זהו הסיכום של מחקר שערכו חברי המכון לדמוקרטיה, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, שבו נבחנו תוצאות תוכנית החומש ב–2011–2016 של שילוב סטודנטים חרדים באקדמיה. המחקר מצא גידול של 83% במספר הסטודנטים החרדים בתום חמש שנים, שהגיע ל–11 אלף ב–2016, אך הוא רחוק מיעד התוכנית של 140%.
המחקר נערך עבור הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, שהשקיעה 485 מיליון שקל בתוכנית החומש שהסתיימה זה עתה. מסקנות המחקר, המלמדות על הצלחה גדולה בשילוב חרדים באקדמיה - אם כי אינה נטולת בעיות - הן הרקע לתוכנית החומש החדשה לשילוב חרדים ב–2017–2021, שהות"ת מציגה כעת בפני הציבור, בהשקעה מתוכננת של מיליארד שקל.
סטודנטיות לסוציולוגיה בקמפוס חרדי בירושליםאוראל כהן
התוכנית שהתחילה ב–2011 נפתחה עם יעדים שאפתניים. באותה עת למדו כ–6,000 סטודנטים חרדים באקדמיה, והיא שמה לה למטרה להגדיל את מספרם ל–14 אלף סטודנטים עד 2016 ולגוון את מקצועות הלימוד שלהם, שעד אז התרכזו במשפטים ומינהל עסקים. היתה גם שאיפה, ללא נתון כמותי, להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים הגברים, שהיו רק 35% מהסטודנטים החרדים בכלל.
אף שהיעד לא הושג בתום חמש שנים, גם גידול של 83% הוא מרשים למדי - גידול שנתי של 12% במספר הסטודנטים החרדים. הדבר מרשים במיוחד לאור הסטייה שהיתה ביעדי הגיוס לצבא בשנים האחרונות, בשל תוכניתו של שר האוצר הקודם יאיר לפיד, שעוררה התנגדות עצומה בציבור החרדי. החרם שהטילו על הצבא, מתברר, פסח על הלימודים האקדמיים, שאליהם הם המשיכו להצטרף בקצב מוגבר.
שיעור הגידול של סטודנטים גברים ונשים היה דומה, כך שגם בתום התוכנית נותר הנתח של הגברים כשהיה, 35% בלבד, לעומת 65% סטודנטיות חרדיות. מחקר של איתן רגב ממרכז טאוב קושר זאת לשיעורי הנשירה הגבוהים מאוד (50%) של הסטודנטים החרדים, לפחות עד 2011. זאת, מאחר שהגברים מגיעים ללימודים אקדמיים בגיל מבוגר יחסית (מעל 30), אז הם כבר מטפלים במשפחה, ובלי רקע של לימודי ליבה. זאת, לעומת הסטודנטיות החרדיות, שלומדות ליבה ונכנסות לאקדמיה בגיל צעיר יותר.
ואולם גם בקרב הנשים החרדיות שיעור הנשירה הוא עצום - 30%. כתוצאה מכך, ולמרות הגידול הניכר במספר הסטודנטים החרדים, שיעור הסטודנטים באוכלוסייה החרדית עדיין נמוך.

להמשך כנסו כאן:


התוכנית שלחה את החרדים למכללות
כדי לעודד את הלימודים האקדמיים ולצמצם את שיעורי הנשירה, תוכנית החומש הקודמת יצאה לדרכה עם שינוי תפישה לגבי שילוב החרדים באקדמיה. הות"ת הגיעה למסקנה שכדי לאפשר לחרדים להשתלב בלימודים אקדמיים עליה לנסות למצוא את דרך הזהב בין שתי מטרות סותרות: לשלב את החרדים במוסדות אקדמיים מתקדמים, כולל אוניברסטאות, השומרים על רמת לימודים אקדמית מלאה, ולאפשר הפרדה מגדרית, מתוך הבנה שבלעדיה החרדים פשוט לא יבואו ללמוד.
הפתרון שנמצא היה הקמת מוסדות חרדיים (מח"רים) על ידי המוסדות האקדמיים, כקמפוסים נפרדים בסמוך לקמפוס האם, שבהם מתקיימת הפרדה מגדרית בכיתות. "הפעימה הראשונה של שילוב החרדים", אומר ישי פרנקל, מבכירי אינטל ישראל ומי שמשמש נציג ציבור בות"ת ואחראי על תוכנית שילוב החרדים, "היתה הקמת המח"רים. זהו קמפוס נפרד לחרדים בלבד, אבל הדרישות האקדמיות בו זהות לחלוטין, עם אותם מרצים, רק שיש הפרדה מגדרית בכיתות".
על השאלה אם הרמה האקדמית במח"רים אכן זהה לזאת של קמפוס האם, ניסה המחקר של מלאך וכהנר לענות. התשובה מורכבת: יש שמירה על רמה אקדמית גבוהה, אבל יש גם בעיות.
מלאך וכהנר מציינים לטובה את הניהול התפעולי של המח"רים ואת הגידול במספרם - מספר המח"רים זינק מ–5 ל–19 בתקופת התוכנית, ובהם שלושה מח"רים שהקימו האוניברסטאות. מרבית המח"רים הוקמו על ידי מכללות, מה שגרם לצניחה בשיעור החרדים הלומדים באוניברסיטאות 
מ–41% ל–36%, לעומת 48% מהסטודנטים הלא־חרדים שלומדים באוניברסיטאות. הסטה זו של סטודנטים פגעה ברמת הלימודים האקדמית.
בנוסף, היה גיוון רב של מקצועות הלימוד: מספר המקצועות הנלמדים במח"רים זינק מ–62 ל–110, אבל עדיין יש פיגור של החרדים בתחומים היוקרתיים והנחשבים של מדעים והנדסה.
כמו כן, מלאך וכהנר מצאו כי הדרישות של הות"ת בנוגע להפרדה המגדרית - רק בכיתות הלימוד, לא בחללים הציבוריים, ובלי השפעה על שוויון ההזדמנויות בתעסוקה של מרצים ופקידים - לא נשמרו בכל המח"רים באופן דומה. האפשרות לשלב אשה מרצה בכיתה של חרדים גברים, למשל, מחויבת על ידי הות"ת, אבל לא בטוח שהיא אכן נשמרת, מה שכמובן פוגע בהיצע המרצים במח"רים.
לשלב את החרדים בקמפוסים המרכזיים
כלקח מההצלחות, וגם מהבעיות, יוצאת עתה הות"ת במדיניות מומלצת לתוכנית החומש הבאה, שמרכז פרנקל. לו היו החרדים לומדים באופן מלא באקדמיה, מספר הסטודנטים החרדים היה אמור להגיע עד סוף התוכנית ב–2021 ל–38 אלף. בפועל, ההתנגדות ללימודים אקדמיים עדיין קיימת בתוך החברה החרדית, ולכן תוכנית החומש החדשה מגדירה לעצמה יעד של מחצית מהפוטנציאל המלא, 19 אלף סטודנטים, תוך שמירה על קצב הגידול השנתי של 12%, כפי שהיה בתוכנית היוצאת.
השמירה על קצב הגידול נועדה גם לשמור על יעד ריאלי וגם לנסות ולהתמקד באיכות הלימודים, ולא רק בכמות. הכוונה היא לעודד עד כמה שאפשר חזרה לאוניברסיטאות על חשבון המכללות, וכן לעודד מעבר ללימודים איכותיים יותר - הנדסה ומדעים - ותארים גבוהים.
לשם כך, גלעד וכהנר ממליצים על שינוי מודל המח"רים: צמצום מספרם כדי לשפר את איכותם, ועידוד ההצטרפות לאוניברסיטאות במודל משתלב - משמע, במקום ללמוד בקמפוס נפרד, לשלוח את החרדים ללמוד במסגרות מיוחדות בתוך קמפוס האם. מסגרת אחת היא של כיתות נפרדות לנשים ולגברים, אבל בתוך הקמפוס המרכזי. מסגרת אחרת היא לעודד חרדים ללמוד בכיתות מעורבות, כסטודנטים מן המניין, אבל לספק להם תמיכה צמודה מצד האוניברסיטה.
גלעד וכהנר סבורים כי בתוכנית החומש הבאה ניתן להגיע לשיעור של 30% מהסטודנטים החרדים שישולבו בקמפוסים המרכזיים, לעומת 16% בלבד כיום. לראיה, גם כיום סטודנטים מהקמפוסים הנפרדים מגיעים לקמפוס המרכזי לשם ביקור בספריה או במעבדות. ההערכה היא שעצם קיומן של כיתות נפרדות יאפשר לרבים מהחרדים ללמוד בקמפוס המרכזי.
תוכניות מעין אלה קיימות כבר בכמה מכללות. בכל מקרה, ההמלצה היא להקפיד על הפרדה בכיתות בלבד - לא בחללים הציבוריים, לא במגדר המרצים או הפקידים, וגם לא בקוד לבוש מחייב.
ההמלצה היא לנסות ולקבוע הפעם יעד מספרי לשיעור הסטודנטים הגברים, ולעלות באופן מתון ל–37% מכלל הסטודנטים החרדים. כדי להשיג זאת, יהיו מלגות שיותאמו במיוחד לגברים, ובעיקר לאלה שיסכימו ללמוד חינוך. המכללות להוראה עוברות לפיקוח הות"ת, ובמסגרת זו הות"ת לוקחת על עצמה את התפקיד הקריטי של הכשרת מורים חרדים ללימודי ליבה.
היעדרם של מורים גברים במקצועות הליבה הוא אחד הכשלים הגדולים שמונעים את הכנסת לימודי הליבה לבית הספר החרדיים לבנים, וכתוצאה מכך הם חדלים ללמוד לימוד ליבה בכיתה ו' או ח'. חוסר ההצלחה שלהם בהמשך באקדמיה הוא תוצאה בלתי נמנעת של כך.
ההשקעה צפויה להחזיר את עצמה
שלוש נקודות התורפה של הסטודנטים החרדים הן בפילוח בין מכללות לאוניברסיטאות (36% לעומת 48% בקרב הסטודנטים הכלליים), בלימודי הנדסה, מחשבים ומדעים מדויקים (14.5% לעומת 25.5%), ובתואר שני ושלישי (10% לעומת 21%). שלוש הנקודות אמורות לקבל מענה בתוכנית החומש החדשה.
ראשית, האוניברסיטאות יקבלו תקציבים מיוחדים שיאפשרו תמיכה בקבלת סטודנטים חרדים, גם כיחידים וגם בכיתות לימוד מופרדות. בנוסף, משרד הכלכלה יקצה תקציב מיוחד לסיוע בהשמות, לאחר שהתברר כי לאחר קבלת התואר חרדים מתקשים למצוא עבודה התואמת את כישוריהם.
שנית, כדי לעודד השתלבות של סטודנטים חרדים, התוכנית כוללת המלצה על גידול של לפחות 12% במספר המלגות הניתנות להם, כגידול במספר הסטודנטים. באופן ספציפי יינתנו מלגות מוגדלות ליעדים האיכותיים העיקריים שתוכנית החומש לקחה על עצמה. כך, מי שיבחר ללמוד מדעים או הנדסה, המלגה שלו תיהפך מהלוואה למענק. המלגות לגברים ולנשים יהיו זהות. תוכנית מלגות מורחבת מיוחדת תהיה גם לסטודנטים בתואר שני ושלישי, לרבות מלגות קיום מלאות למצטיינים.
מלגות מורחבות יינתנו גם לכמה תוכניות דגל בתחומים שעד כה לא היו בהם חרדים, כמו רפואה ודוקטורטים בתחומי המדעים. "המטרה", אומר פרנקל, "היא לראות דוקטורים חרדים גם ברפואה וגם במדעים, שישמשו מופת ודוגמה לאוכלוסייה כולה".
תוכניות הדגל יילמדו כולן בקמפוסים הרגילים בלבד, המעורבים, פרט לשני תחומים שבהם תתאפשר ההפרדה גם בתארים מתקדמים - חינוך וענפי הטיפול. זאת מכיוון שהלומדים את התחומים הללו יעסקו גם בשוק העבודה במסגרות מופרדות של גברים ונשים, ולכן מדובר מלכתחילה באוכלוסייה שמרנית יותר, שבלי הפרדה לא תתקדם לתארים גבוהים.
"האוכלוסייה החרדית, גברים כנשים, יוכלו בחומש הקרוב ללמוד את מרבית המקצועות במגוון מסגרות, שיאפשרו להם לא להתפשר על מצוינות אקדמית תוך שמירה על ייחודם התרבותי. מטרה זו תושג בשילוב החרדים במוסדות להשכלה גבוהה עצמם, תוך מתן תנאים ותמיכה לכך, או במסגרות חרדיות הסמוכות לקמפוסים שהוקמו במיוחד להשגת מטרה זו. מכאן הדרך לשוק העבודה פתוחה", מעריכה יו"ר הות"ת, פרופ' יפה זילברשץ.
המחקר של רגב ממרכז טאוב מלמד כי תואר אקדמי אכן פותח את שערי התעסוקה בפני החרדים. שיעור התעסוקה של גברים חרדים בעלי תואר הוא 78%, לעומת 39% אצל חסרי התואר. בקרב הנשים, התואר מגדיל את שיעור התעסוקה מ–67% ל–88%. גם פערי ההכנסה עצומים, בעוד חרדים בעלי תואר משתכרים 69% יותר מחסרי התואר, וחרדיות משתכרות 52% יותר. מבחינה זו, השקעה של מיליארד שקל בתוכנית החומש צפויה להחזיר את עצמה למשק ולחרדים עצמם במהירות רבה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.