זה היה יום שמש חם, צהרי יום שישי, שניים סורים עם רובה גדול התבצרו במבנה…
חוקר השבויים התקרב וקרא להם במגאפון להכנע, צרור יריות ארוך הייתה התשובה מן המבנה,אני הייתי כבר מנוטרל וחבוש,דודו שהיה סמג'ד בעבר והיה בין שני תפקידים, התנדב לעזור לנו… התגולל על הכביש הלוהט,
גופתו הייתה שרועה חסרת חיים אל מול עיננו. יריות נמשכו חליפות, נשק נזרק מתוך המבנה, חייל קומנדו סורי סדוק שפתיים הגיח כשידיו מורמות אל על.
הוא נותר היחיד בחיים מתוך קבוצה של לו' צדיקים לוחמי קומנדו סורי. יכלנו עכשיו להתפנות לטפל בגופה של דודו,
לקחת זמן קצר להתארגנות ופינוי שלי ושלו.תוך כדי התארגנות, כשהחובשים סביבי מטפלים בי בקצת יותר רוגע.
עשרים מטר ממני נעמד אבי הקשר מול השבוי האזוק הסורי,הוא שאל אותו שאלות טריוויאליות, בן כמה אתה? כמה ילדים יש לך? וזה…
הסורי המיובש מצמא ענה בהכנעה, שקעתי בהם בזמן שהרופא הגדודי חיטט לי בכתף.
בן 36 אבא לארבע ילדים, זה מה שהצלחתי לקלוט…אבי סימן לו בכף היד להסתובב הוא הסתובב עם הגב לאבי,
אבי הקשר ירה בו צרור בגב בחמת זעם. אבי אהב את דודו.
היינו חבורה של עשרות בודדות של לוחמים, כולם הכירו את דודו וכולם אהבו אותו.
הריגת השבוי בדם קר עברה בלי להניד עפעף. המגד שהיה טווח יריקה ממני לא הניד עפעף.
המגד היה בוגי, בוגי יעלון. כנראה בחיתולי ההתבהמות שלו.
אני יכול היום לגייס עשרה עדי ראיה לאותו רצח שבוגי היה נוכח בו ומפקדו הישיר של אותו קשר.
ראיתי את בוגי רואה. ראיתי את בוגי שותק.
בוקר טוב יפים שלי אף אחד בעולם לא בצד שלנו, נו אז מה?! יש לנו אחד את השני.
ואם בוגי לא ישתוק, נקח אותו להאג. ואחרי זה?! אחרי זה גלגלו את דודו בשמיכה צבאית גסה.
הושיבו אותו בכיסא האחורי של ג'יפ צבאי פתוח. יותר מדי כדורים עפו באוויר בכדי להנחית מסוק.
ואחרי זה בקשו ממני לשבת לידו. בקשתי לשבת מקדימה ליד הנהג, כיאה למעמדי.
אמרו לי שאני מנוטרל. אז הצטופפתי במושב הצר עם הגופה של דודו. שעתיים נסיעה תחת אש.
שמיכה סרה מעל הפנים המנוקבים של אחי. אני כיסיתי חזרה. הסורי היה צריך למות.
כל מי שהורג יהודי צריך למות. כמו שהוציאו להורג את המנוטרלים של רצח אוליפיאדת מינכן.
יש למישהו ספק בכך?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.