משיחת כבוד קדושת אדמו"ר שמיני תנש"א

הרה"ח עוסק בצ"צ באמונה חיים שאולזון שליט"א

שלום וברכה

אחד"ש, מצורף בזה חלק משיחת כבוד קדושת אדמו"ר שבת פרשת שמיני תנש"א, סימן יג, נוסף על כללות כח הנזכר לעיל שיש לכל אחד ואחד – מתוסף בכל הנזכר לעיל יותר כח מצד כללות השנה – שנת אראנו נפלאות, כיון שאראנו, הקדוש ברוך הוא בעצמו מראה נפלאות – הכל מתגלה, הן הנפלאות כפשוטן בהנהגה הנסית, נסים גלויים ונפלאים, הן הנפלאות שנמצאים [בהסתר] בהנהגה הטבעית – כולל כח הפועל בנפעל – כפי שהקדוש ברוך הוא מהוה כל נברא ונברא מאין ליש בכל רגע ורגע מחדש, באופן נפלא, כיון שהוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין כולהו וכולהו ,עד גם הנפלאות שישנם בהעלם והסתר דעולם וגלות [עד – בחינת ישת חושך סתרו] שדוקא על ידי זה נעשה ונפקדת, ומעין נסים ונפלאות אלו כבר התחילו לראות עכשיו בשנת אראנו נפלאות [ אף על פי שעדיין נמצאים בגלות ] ובפרט בחודש אדר ,ויתירה מזו – בחודש ניסן, מלשון נס ונסי נסים, וההמשך מזה בחודש אייר, ובהדגשה – בעמדנו עתה בסוף חודש ניסן, הבא לאחרי חודש אדר, וקרוב ממש לתחלת חודש אייר, חודש אדר קשור בכללות עם נס פורים שהוא נס המלובש בטבע, ובחודש אדר בריא [תקיף] מזלו ובריאות היא ברכה בטבע, חודש ניסן קשור עם נסים גלויים שלמעלה מדרך הטבע, ומזה באים לחודש אייר – ראשי תבות אברהם יצחק יעקב רחל, ד' רגלי המרכבה [וגילוי אלוקות שלמעלה מעולם] וראשי תבות אני השם רופאך, שהברכה נמשכת בטבע העולם [רופאך], אבל באופן שלמעלה ממדידה והגבלה כיון שהיא באה מאני השם, שבהיותה בעולם ובגלות שבהם שייך מצב של חסרון [יפקד מושבך] שצריך לרפואה – נעשה אני השם רופאך באופן שמלכתחילה לא אשים עליך – החיבור דשתי המעלות, נפלאות בהעלם דטבע ובנסים, ובפרט ששבת זו היא גם בספירה דמלכות שבגבורה, גילוי מלכא משיחא מתוך גבורת הגלות, ושבת פרשת שמיני, שבה נפעלת השלימות דשמיני שמונה שמינה – הקשורה במיוחד עם משיח צדקנו – כנור של ימות המשיח הוא משמונה נימין, כיון שאז יהיה גילוי אלוקות שלמעלה מהעולם, הגאולה מהמדידות וההגבלות דגדרי העולם, וביחד עם זה כפי שנמשכת בעולם [שמיני שמונה], עד שזה מביא מיד את הענין דתשיעי ודעשירי יהיה קודש – השלימות דעשרה בגאולה האמיתית והשלימה [עלי עשור] כנור של עשרה נימין [שלמעלה מכנור של שמונה נימין] ובהדגשה יתירה – מצד זה שמיד בתחלת חודש אייר, בב' אייר, חל יום הולדתו של אדמו"ר מורנו הרב רבי שמואל, וידוע הוראתו ונתינת כח שלו בענין מלכתחילה אריבער – שהוא דור הששי [מהבעל שם טוב] חזקה בכפליים, ומזה מגיעים לדור השביעי, דור השמיני, עד לדורנו זה – דור התשיעי [ג' פעמים ג' חזקה] שנעשה הכנה קרובה – בלי הפסק כלל – לעשירי יהיה קדש בגאולה האמיתית והשלימה, סימן יד, ובכל זה מקבל כל אחד ואחד תוספת כח מאתפשטותא דמשה שבדורנו, כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, ובפרט שקראנו היום בבית הכנסת שלו [שהוא בית משולש, של מעשים טובים, תורה, ובעיקר – תפלה], כבכל הבתי כנסיות שבחוץ לארץ של בני ישראל – בפעם השמינית את פרשת שמיני, כך שנעשה שמיני שמונה שמינה, ומבית  תפלה זה נמשך הכח גם מחוץ לבית זה, בכל העולם כולו, גם בפינה נדחת [בגשמיות וברוחניות] בעולם, עד שנעשה ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים, ביחד עם מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו, - וכפי שמתקיים מעין זה בזמנים אלו [שנת נסים ושנת אראנו נפלאות] – המקבץ נדחי ישראל ממדינה ההיא בלי הגבלות [לא כפי שהיה קודם שבכדי לצאת משם היו צריכים ליחוס מיוחד ודרישה מיוחדת], והם באים לארץ ישראל, גם כן בלי הגבלות [לא כפי שהיה בזמן שלפני זה, כידוע ומפורסם] – וזהו מהגילויים שלמעלה ממדידה והגבלה הבאים עוד בסוף זמן הגלות, סימן טו, ובפשטות, כל אחד ואחד מישראל, אנשים נשים ואפילו טף, יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את משיח צדקנו בפועל ממש, ומזה מובן, שאין מקום כלל שבמקום לפעול בעצמם יסמכו על אחרים או יטילו את העבודה על אחרים – אלא זוהי העבודה דכל אחד ואחת, כל אחד ואחד צריך לעשות בעצמו את העבודה דלשמש את קוני [שלשמה אני נבראתי ] ובודאי שיש לו כחות על זה [כיון שאיני מבקש כולהו וכולהו אלא לפי כחן כנזכר לעיל], ובמה מתבטאת עבודה זו – הרי זה גם כן בפשטות, בהוספה בתורה ובמצוות, בלימוד התורה, ובקיום המצוות בהידור, כולל ובמיוחד בענין שהזמן גרמא – קיום המנהג [כמו שכתב אדמו"ר הזקן בסידורו] לומר [וללמוד] פרקי אבות [לאחר תפלת מנחה] בשבתות בין פסח ועצרת, ובכל שבתות הקיץ, ונוסף לכך שהוא עצמו מוסיף בזה – צריך להשפיע גם על אחרים שיוסיפו [ובפרט אם אצלו [המשפיע] בעצמו היה חסר קודם בשלימות בקיום עבודתו, הרי הוא צריך להוסיף בזה כפליים לתושיה, כולל על ידי השפעה על אחרים בזה] ובכללות העבודה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה שמביאה במיוחד לאתי מר דא מלכא משיחא, וכל זה – מתוך הצפיה והתשוקה וכולהו וכולהו חזקה לגאולה – אחכה לו בכל יום שיבוא, כפי שאומרים בכל יום בתפלה, ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, ו[בימי החול] – את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וכמדובר כמה פעמים, ויהי רצון שעל ידי כל ההחלטות הטובות דבני ישראל בכל מקום שהם להוסיף בעבודתם, ועל אחת כמה וכמה על ידי קיום ההחלטות בפועל – שזה יפעל כבר את פעולתו, ומיד ויביא את הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, עוד ועיקר תיכף ומיד ממש,

בברכת התורה משולם צפניה