כ"א אדר א' היארצייט של "הרבי של הרביים", כ"ק הטהור, היחיד והמיוחד, רבי אלימלך מליז'נסק זי"ע
ומובא
במעלות הצדיקים: שמעתי מידידי המופלג רבי אליהו שוועמער מסערעט בשם רבי
עקיבא סופר מטורטשע בשם הרה"ק ר' אלימלך זי"ע, שהוכיח לאחד מדוע אינו
משתדל להשיא את בתו הגדולה , והיינו שיסע ברחבי המדינה לקבץ מעות לצרכי
הנישואין. והשיב לרבי כי אינו רוצה לבטל מעבודת השם. וענה לו הרבי ר'
אלימלך, "בתך בגרה שחרר עבדך" (פסחים קי"ג.), תפקיר מעט זמן מן עבודתך
בעבודת השם ותן לה הצטרכותה להשיאה לאיש.
וקראתי
בליקוטי מהרי"ל : שמעתי מאדמו"ר הק' הרבי ר' אלימלך זי"ע , כשצריך לאדם
איזה דבר, יתפלל במחשבה ולא בדיבור, שלא ישמעו המקטרגים ולא יקטרגו עליו.
וכתב
ב"אהל אלימלך" : אליהו הנביא זכור לטוב בא אל הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע,
וגילה לו כי "בשמים במתיבתא דרקיעא נפסקה הלכה, שלא יעסקו בתעניות
ובסיגופים, כי הדור חלש. רק יוסיפו לעסוק בתורה ובעבודה זו תפילה".
כל
ישראל יש להם חלק וכו', וטעם אמירת לשם יחוד וכו' בשם כל ישראל : הסביר
הקוה"ט הרבי ר' אלימלך מליז'נסק זי"ע : יש עולם הנקרא"כל ישראל" , והעולם
ההוא שלם בלי שום פגם. אין שם שליטה לחטא כלל. שכן, כללות ישראל הם
הצדיקים, כמו שכתוב "ועמך כולם צדיקים" , ואם כן, אף שהפרטים יחטאו לפעמים ,
אבל הכללות הם תמיד קיימים בקדושתם. אין שטן ואין פגע רע בהם חלילה. מזה
הטעם, הוסיף, אומרים אנו לפני כל מצוה ותפילה , "לשם יחוד...בשם כל ישראל".
כי מאחר שאין אדם בארץ שלא נכשל בחטא, וכתוצאה ממעשהו נפגם לפחות באחד
מאבריו המכוון כנגד אותו מעשה, שוב אינו יכול לעשות מצוה באותו אבר ולהשרות
עליו קדושת העבודה, אלא אך ורק כשיתקשר בכללות ישראל.
וסיפר
בנו של הרבי ר' אלימלך, רבי אלעזר מליז'ענסק, ומובא בהקדמה ל"נועם
אלימלך" : כבוד אבי מורי תמיד היה על פיו ההרגל לברך את ישראל ולמסור
נפשו עליהם בכל עת, ולבטל מעליהם גזירות רעות בתפילתו הנאמנת במסירות נפשו.
שבת שלום ומבורך , שבת שקלים, ומברכים אדר ב' [חמישי וששי] ומרבים בשמחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.